ארצות הברית ואיראן רוצות שתיהן להגיע להסכם גרעין, אך הבלבול נותר בעינו. בעוד באמריקה מצהירים כי העבירו מכתב למנהיג העליון חמנאי ולבכירי המשטר, האיראנים טוענים שהמכתב כלל לא התקבל, כך דיווח כתבנו דרור בלאזדה.
לדבריו, האמריקאים משגרים מסרים סותרים, יום אחד מצהירים על רצון בהסכם, וביום למחרת כבר מאיימים בתקיפה. מחד, הם מדברים על פתיחות להסדר שיכלול סעיפים מרכזיים, אך כמעט מיד אחר כך מזהירים שאם לא ייחתם הסכם, כל האפשרויות על השולחן, כולל פעולה צבאית. באיראן, לא מקבלים את הסגנון הזה בהבנה – וסולדים מהטון המתנשא ומהתחושה שמאחוריו מסתתר זלזול.
1+בתוך כך, באיראן מתגבשת הבנה ברורה בצורך לשדר מסר אחיד ותקיף כלפי פנים, בעיקר לזרם השמרני, הדתי והאדוק, הקהל המרכזי עליו נשען המשטר. האיראנים מבהירים לציבור בבית: לא נוותר עליכם, לא נרוץ לחתום על הסכם עם אמריקה בכל מחיר, ולא נוותר על הזהות שלנו למען הסכם גרעין.
בכירים באיראן, בהם הנשיא מסעוד פזשכיאן, שר החוץ והמנהיג העליון עלי חמנאי, חזרו בימים האחרונים על מסר תקיף וחד כלפי אמריקה: "אנחנו נגד ארצות הברית. היא עפר ואפר מבחינתנו. היא האויבת הגדולה ביותר שלנו". ההצהרות נועדו בראש ובראשונה לביצור התמיכה הפנימית של המשטר, בייחוד בקרב הציבור השמרני, זה שעשוי להתקשות לקבל הסכם עם המערב.
1+מן הצד השני, האמריקנים הציבו לפתע תנאי חדש למשא ומתן: הפסקת התמיכה האיראנית בארגוני טרור ובמליציות המזוהות עמה ברחבי המזרח התיכון, בהם חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק ובסוריה. בטהראן דוחים את הדרישה על הסף, וטוענים כי מדובר בנושא שמעולם לא נכלל במסגרת השיחות על הגרעין. מבחינתם, זהו ניסיון מכוון להרחיב את תחום הדיון ולעקוף את מתווה המו"מ המקורי, מהלך שאיראן אינה מוכנה להסכים לו.
במקביל, המשטר ממשיך לשדר לעולם ולציבור בבית את אותו קו עקבי: איראן אינה חותרת לפצצה גרעינית, אלא מנהלת תוכנית להעשרת אורניום למטרות אזרחיות בלבד עד לרמת העשרה של 3.67%. עודפי האורניום, כך נטען, יועברו למדינה שלישית, אך ורק לרוסיה או לסין.
