מנסח הקוד האתי של צה"ל, פרופסור אסא כשר, מתח ב-4 במרץ השנה ביקורת חריפה נגד חיילי המילואים. בריאיון ל'דמוקרטיבי', אמר כי יש מאות אלפי חיילי מילואים שמכניסים לצבא "תועבה" כמו מושגים של נקמה: "כשיש לך 300,000 אנשים שמזמן לא היו בצבא, מזמן לא שמעו אם בכלל על הקוד האתי – אז הם מכניסים את התועבה הזו של נקמה ושל דרישות דומות".

"נקמה? תועבה": מנסח הקוד האתי של צה"ל תוקף את אנשי המילואים
האם לדידו של פרופ' כשר ההחלטה על הפצצת שדה התעופה בצנעא, בירת תימן, כמו אתרים אחרים בשליטה חות'ית, בתגובה לירי הטיל הבליסטי לעבר נתב"ג השבוע, הינה תועבה? שהרי היתה זו התקפה מכוונת ועוצמתית תחת העיקרון של מידה תחת מידה, או אם תרצו "שן תחת שן". האם ציפה פרופסור כשר לתגובה מסוג אחר, האם יש ברשותו קצה חוט שיוביל לפגיעה אפקטיבית באויב החות'י?

הנקמה הינה צורת גמול כנגד ישות שגרמה עוול. להבדיל מנקמנות שהינה יצר אנושי הנתפס כשלילי, הנקמה נתפסת כעשיית צדק ועצם ביצועה אינה בהכרח מחוץ למסגרת החוק והמוסר.
נקמה הינה מעשה אנושי המוכר לאנושות מראשיתה. לאורך הדורות נקמו חברות ביריבותיהן שפגעו בהן, בין אם היו אלו קבוצות, שבטים, עמים ותרבויות שונות. את נקמתם ביצעו בדרכים שונות, חלקן פשוטות ופרימיטיביות ואחרות מורכבות ומתוחכמות, חלקן הוגשו חמות בְּעִדָּנָא דריתחא, בעוד אחרות הוגשו קרות במידת אכזריות שאינן פחותות מקודמתן.

בדרך כלל תבוא הנקמה במענה לעוול שנעשה ואין דרך אחרת מתונה ליישבו, בין אם במשא ומתן מדיני או בדרך משפטית ואכיפה הולמת ומקובלת בין הישויות. הנקמה, או האיום בביצועה, הינה גם דרך להרתיע את האויב ולהשיב לו במטבע אותו יבין היטב, ולו רק משום שבדרך זו נהג הוא עצמו מלכתחילה, במודע ובכוונה תחילה, כדי לממש את תכליותיו ומטרתו. כך פועל מנגנון הנקמה במקומות רבים, כולל במזרח התיכון בו מושרש היטב מושג נקמת הדם בחברות המקומיות.
עד לעצם ימינו אנו מהווה הנקמה פעולה מובנת ומקובלת על שכנינו הערבים, החיים לצידנו ואף בקרבנו. המושג "נקמה" נתפש כ"לא תקין פוליטית" דווקא בקרב ישראלים רבים, שנרתעים מלעשות בו שימוש חופשי, בוטח ולא מגומגם או מתנצל לכאורה. נקמה נתפשת כמילה שלילית ואף כלא מוסרית כשננקטת היא בין אדם לחברו ובפרט בתוך עם ישראל, שהרי כתוב בספר ויקרא, יט, יח: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ". על אף האמור, נתפשת המילה כשלילית גם בהקשר הלאומי, בין חברות ולאומים, בעיקר בקרב אלו המסרבים להבין את "חוקי המשחק" המזרח תיכוניים ועל כן רואים בה "תועבה".

נקמה הינה חלק מהמוסר היהודי ומוזכרת במקורותינו לא אחת כמעשה אלוקי, ולהבדיל גם כמעשה אנושי. דוגמאות לכך ישנן בשפע, אך מבין המובאות הרבות המוזכרות בתנ"ך, זו הכתובה בספר יחזקאל פרק כה, מגלמת את מעשה הנקם ומובנת גם בהקשר ימים אלו.
ככתוב: "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ בֶאֱדוֹם כְּאַפִּי וְכַחֲמָתִי וְיָדְעוּ אֶת נִקְמָתִי נְאֻם אֲדֹנָי. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ לְמַשְׁחִית אֵיבַת עוֹלָם. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם. וְעָשִׂיתִי בָם נְקָמוֹת גְּדֹלוֹת בְּתוֹכְחוֹת חֵמָה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה בְּתִתִּי אֶת נִקְמָתִי בָּם".

לסיכום, נקמה באויב, כל עוד מבוצעת היא בשם ובחסות המדינה, בהתאם להחלטת הממשלה ובאמצעות המנדט שניתן לכוחות הביטחון שלה, אינה מילה גסה ולבטח לא תועבה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר, לאחר תקיפת חיל האוויר בתימן, את עיקרון הפעולה הפשוט העומד בבסיסה של הנקמה: "עיניים תחת עין ושיניים תחת שן. מי שתוקף אותנו, אנחנו תוקפים אותו שבעתיים. זה נכון לגבי החות'ים, זה נכון לגבי חמאס, זה נכון לגבי חיזבאללה וזה נכון גם לגבי איראן".
