אם וכאשר תחודש אספקת הסיוע לרצועה, ישראל מתכוונת להכניס כ-100 משאיות מדי יום, במקום כ-600 שנכנסו לאחר עסקת החטופים הקודמת. 100 משאיות הן הכמות הנדרשת להזנת אוכלוסיית הרצועה ולמניעת רעב, והמשמעות היא שבעסקה הקודמת סופקו מדי יום כ-500 משאיות עודפות — הדלק, תרתי משמע, שמחזיק את ארגון הטרור חמאס על רגליו עד עכשיו.
במקביל, נסגר ההסכם מול החברה האמריקנית שתהיה אחראית לחלוקת הסיוע במקום ארגון הטרור חמאס, תחת אבטחה של צה"ל.
הסיוע עצמו יחודש, במתכונתו החדשה, רק בשני תסריטים: עסקת חטופים, או מצב שבו האוכל במחסנים ברצועה יאזל ויהיה צורך להזין את האוכלוסייה ברמה מינימלית שתמנע תמותה המונית.
המשולש הקטלני של לחץ מטורף מממשל ביידן להכניס סיוע; סרבנות דה-פקטו של צה"ל לקחת על עצמו את הפרויקט; וחוסר יכולת משווע של הדרג המדיני לכפות את מרותו על צמרת הצבא – שלושת אלה האריכו את המלחמה ואפשרו לחמאס לשרוד עד היום. נקווה שהלקחים אכן הופקו.
