השאלה שמעסיקה רבים היא כיצד דונלד טראמפ, שנתפס כ"אמן העסקאות", הביא את מה שבעצמו מכנה בשפה שלו: "WORST DEAL EVER", העסקה הגרועה ביותר אי פעם. בזמן שהאיראנים חוגגים את מה שנראה כמימוש מלא של רשימת המשאלות שלהם, אמריקה נותרת ללא תמורה ממשית.

סעיף 4 מתוך 14 סעיפי ההסכם קובע כי "ארצות הברית של אמריקה מתחייבת להרחיק את כוחותיה מסביבתה של איראן תוך 30 ימים לאחר ההסכם הסופי". אף שלארה"ב אין כוחות קרקעיים בתוך איראן, משמעות הדבר היא פינוי של מעל ל-20 בסיסים צבאיים אמריקניים הפרוסים ברחבי המזרח התיכון. מדובר במימוש חלומה של איראן להסתלקות אמריקנית מהאזור.
נאיביות סביב סוגיית הגרעין
סעיף 8 להסכם קובע כי "איראן מאשרת מחדש כי לא תשיג או תפתח נשק גרעיני". הדגש כאן הוא על המילים "מאשרת מחדש", שכן איראן מסרבת להתחייב להתחייבות חדשה. המשטר האיראני טוען מזה שנים שאין לו כוונה להחזיק בנשק גרעיני – טענה שקרית שבגינה נפתחו שני מבצעים צבאיים נגד איראן בשנה האחרונה. העובדה שארה"ב מאפשרת לאיראן לחזור על עמדתה זו נתפסת כנאיביות גדולה.

הכפלת הכלכלה האיראנית
סעיף 6 מבטיח כי ארה"ב, יחד עם שותפות אזוריות, תפתח תוכנית לשיקום ופיתוח כלכלי של איראן בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר. לשם השוואה, התל"ג של איראן ב-2025 עמד על 371 מיליארד דולר. המשמעות היא שטראמפ מציע למעשה להכפיל את גודלה של כלכלת איראן.
טראמפ תופס את עצמו כ"קילר" שיודע לקבל את מה שהוא רוצה, אך אם ההסכם ימומש, איראן תצא מהמערכה עשירה יותר משהייתה לפני המלחמה. טראמפ, מנגד, עלול לסיים את כהונתו האחרונה בתפקיד כשהוא נתפס כ"ברווז צולע".
