בהסכם הגרעין שנרקם בימים אלה בין איראן לארצות הברית, הקול אולי קולו של טראמפ, אך הידיים הן ידי אובמה. שר החוץ האיראני צייץ אמש כי ההסכם שנחתם ב-2015 בתקופת ממשל אובמה היה "הסכם גרעין רע", וכי טהראן כבר אינה מעוניינת לשוב אליו. מהציוץ עולה רמז מטריד: ההסכם החדש, אם ייחתם מול טראמפ (אני מקווה שהנשיא יתעשת ויחזור בו), עשוי להיות טוב יותר לאיראנים מההסכם שנחתם בזמנו מול אובמה.
אני מודה, אני לא יודע מה מתרחש שם, אך דבר אחד ברור לי, הכיוון של ההסכם לא טוב למדינת ישראל ולביטחונה. רוחות המלחמה שנשבו לפני שבועיים בכל המזרח התיכון, הרעידו את אדמת הרפובליקה האסלאמית, עכשיו היא שלווה – שלווה מדי.

צילום: שאטרסטוק
אם נביט כמה צעדים קדימה, חתימה על ההסכם הזה לא תאיים רק דרך הגרעין האיראני, אלא גם דרך מה שיבוא מיד אחריו: הסנקציות יוסרו, מיליארדים יזרמו חזרה לטהראן, וכל זרועות הטרור – כל הפרוקסיז – יקבלו מחדש תקציב, נשק ותנופה.
כל הפרוקסיז משומנים גם עכשיו. זו טעות לחשוב שבמלחמה הזאת ניטרלנו את כל זרועות הטרור. חמאס כמעט מושמד, חיזבאללה על הקרשים, סוריה לא באמת קיימת, אך המיליציות בעיראק ממשיכות להתחמש, פרוקסי חדש צץ באפריקה, והחות'ים בתימן מקבלים אספקה שוטפת מאיראן. מומחים מגיעים לשם, ציוד זורם, והכסף – תמיד שם. לא בכמויות של שהיו בעבר, אבל בהחלט מספיק כדי להחזיק את המערכת חיה ונושמת.

נראה כי המחנה האיראני הולך ומרחב אט אט. רק בשבוע שעבר, לדוגמה, נרשמה בטהראן התייצבות פומבית ומפתיעה: שר ההגנה הסעודי הגיע לביקור רשמי ראשון מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין איראן לסעודיה – תהליך שהתרחש לפני כשנתיים בתיווך סין. לפי דיווחים, בפגישתו עם המנהיג העליון עלי ח'מנאי, הרגיע השר הסעודי את מארחיו: אם תתרחש תקיפה ישראלית – היא לא תצא מהשטח הסעודי. המסר ברור: סעודיה לא תהיה חלק מהמערכה נגד איראן.
