למרות הפגיעות הקשות שספג חיזבאללה במהלך המלחמה האחרונה עם ישראל, פירוקו מנשק נותר אתגר עצום עבור לבנון. עבור הארגון הטרור, הנשק אינו רק אמצעי לחימה – אלא חלק מהותי מהזהות האידיאולוגית והפוליטית שלו, כך דווח ב-"The New Arab".
לפי הדיווח, ניסיון לכפות עליו להתפרק עלול להבעיר מחדש את הרחוב הלבנוני. כך קרה בשנת 2008, כאשר הממשלה ניסתה לפרק את מערך התקשורת של חיזבאללה – והדבר הוביל לעימותים אלימים ברחבי רחובות ביירות.

היום, מצבו של חיזבאללה שונה משמעותית: ארגון הטרור מבודד יותר בזירה האזורית, קווי האספקה מסוריה נחתכו בעקבות נפילת משטר אסד, והשפעתו הפוליטית בלבנון נחלשה. ועדיין, גורמים במדינה מזהירים שפירוק בכוח עלול להביא להתלקחות פנימית ולמלחמת אזרחים.
לפי דיווח שפורסם בעיתון "א-שרק אל-אווסט", נשיא לבנון מתכוון לנהל מו"מ ישיר עם חיזבאללה, יחד עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, במטרה להגיע להסכמות על צמצום החזקת הנשק וריכוזו בידי המדינה בלבד.

לדברי פרופ’ הלל ח'שאן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, קיימים פערים בין גישתו של עאון לבין זו של ראש הממשלה נוואף סלאם: "סלאם נוקט קו תקיף יותר בכל הנוגע לנשק חיזבאללה. לעומתו, הנשיא עאון פועל מתוך הבנה שכל ניסיון כפוי עלול להביא לפילוג פנימי שלבנון לא תוכל לעמוד בו. לכן הוא מעדיף צעדים הדרגתיים דרך מו"מ והסכמה".
בתוך כך, מאז כינון הממשלה החדשה בפברואר – יותר מחודשיים לאחר הפסקת האש עם ישראל – הלחץ מצד המערב גובר, ובראשו ארצות הברית, הקוראת לביירות לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו.

לפי הדיווחים, הצבא הלבנוני כבר השתלט על מרבית אתרי חיזבאללה שמדרום לנהר הליטני, אך בצפון הנהר ממשיך הארגון להחזיק בנשק רב. אף שבחיזבאללה אותתו על נכונות לדון בנושא, הם מדגישים כי הארסנל הצפוני לא נכלל כלל בהבנות הפסקת האש.
לסיכום, חיזבאללה עומד כעת בפני דילמה אסטרטגית: האם לוותר בהדרגה על הנשק ולהשתלב במסגרת המדינה – או להסתכן בסבב נוסף עם ישראל: "בסוף – חיזבאללה יתפרק. או מרצון, או בעקבות חידוש המלחמה", טען ח'שאן.
