בשבוע החולף התפרסמו בתקשורת הזרה מספר מאמרי דעה של כותבים בעלי רקע מגוון, שככל הנראה לא נקראו על ידי מרבית אזרחי ישראל. לטובת כל מי שלא נחשפו למאמרים המקוריים ולמסריהם העיקריים, מובאים להלן מספר ציטוטים מארבעה מאמרים של כותבים מייצגים: "אי ציות פותח את הדלת לכאוס ומשרת מזימות של אויבים מבית ומחוץ. הצבא וכוחות הביטחון שלנו, הם מגן האומה… אנו דוחים כל פגיעה בהם, שכמוה כדקירה בגב האומה" – כך כתב פוליטיקאי בטור דעה שפורסם.
פעיל נוער כתב טור דעה תחת הכותרת: "אי ציות אזרחי הוא האינטרס של מי?". בטור ציין ש"ידוע כי אי ציות אזרחי, אם ייושם, ישבש את כלכלת המדינה וביטחונה, ויפגע באזרחים…, לאור המצב האזורי השברירי והאתגרים הכלכליים הפנימיים, הקריאה לאי ציות אזרחי יכולה להיקרא רק כהסתה חסרת אחריות שעלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות". בסיכום דבריו כתב: "אי ציות אזרחי בזמן הזה הוא לא יותר מכדור תועה שעלול להרוג אנשים… כאוס משרת רק את האויב מבית ומחוץ. השאלה תהיה נוכחת תמיד: אי ציות אזרחי… לטובת מי?"
6+
עיתונאי ותיק כתב: "הקריאה לשביתה גלויה עד להפסקת המלחמה בעזה היא מעשה של אי ציות אזרחי שאינו במקום ואינו יכול להשיג את מטרתו. אני מסכם ואומר: הקריאה לשביתה גלויה היא אג'נדה זרה הקושרת קשר נגד האומה, יציבותה, כלכלתה וכלכלת אזרחיה".
איש צבא בדימוס כתב מאמר דעה תחת הכותרת: "שביתות ואי ציות אזרחי: איום על הביטחון הלאומי". במאמרו הזהיר מפני הסכנות הטמונות באי ציות אזרחי, כן הבהיר כי רואה הוא בכך "מרד נגד האומה". לבסוף קרא לממשלה "להכות ביד ברזל" כל מי שינסה לערער את ביטחונה ויציבותה של האומה.
6+אם עיקרי המסרים תואמים את הנעשה במחוזותינו ותהיתם כיצד יתכן שלא נשמעו הם ברבים, אזי התשובה פשוטה ואולי אף מפתיעה. את המאמר הראשון כתב אחמד אל-המיסאת, חבר פרלמנט ירדני, את השני כתב איהם מוחמד אל-חלילה, פעיל נוער ירדני, את השלישי כתב הפובליציסט עוואד דייף אללה אל-מלאחמה ואת האחרון כתב איש הצבא הערבי נידאל אנואר אל-מג'אלי.
הדברים נכתבו נוכח המתח הפנימי הגובר בין גורמים בחברה הירדנית, החלוקים על אופן הפעולה ומידת ההתערבות הנדרשת מהממלכה וצבאה ביחס לישראל ולמלחמה ככלל, ולנעשה ביהודה, שומרון ורצועת עזה בפרט. ככל שהמצב בשטח מסלים, כך ניכרת ההקצנה בקריאותיהם של גורמים אסלאמיים בעיקר, המתגרים, עולבים וסונטים בצבא ובשלטון הירדני על "חלביות" היחס והיעדר התגובה נגד ישראל. צעדי מחאה עממית וקריאות הסתה על בסיס קבוע נצפים ברחובות הערים הגדולות, אך עתה גברו בירדן הקולות הקוראים בגלוי להחרפתם עד כדי מרי אזרחי ברחבי הממלכה, כפי שנשמע וסוקר בתקשורת ובמדיה החברתית ממש לאחרונה.
6+אין מדובר במיעוט או בקבוצה שולית בירדן, אם כי בתנועה האסלאמית המנצחת על הקריאות והפעולות של שלוחיה, תוך שהיא עצמה נתונה, ככל הנראה, להשפעות קיצוניות ומסוכנות מחוץ למדינה. המדובר בהתנהלות המערערת על יציבות הממלכה ומסכנת את העומד בראשה, שלא עשה די ונזכר קצת מאוחר מדי, לפעול בנחישות על מנת לבלום את ההסתה הפרועה, שעתה מופנית ביתר שאת גם לעברו, בהיותה חרב פיפיות, בעבור כל מי שתהה והשתהה.
ההסתה החונה כעת לפתחו של המלך, מתגרה בממשלתו החדשה ובוחנת בחוצפתה את גבולות האכיפה של השלטונות; מערערת ומזלזלת, בעוקצנות מרומזת, במעמדם ופועלם של מנגנוני הביטחון והצבא. כך עד כדי ליחוך שולי גלימתו של המלך העומד בראשם, על שאינם פועלים בנחישות רבה יותר להגנתם האקטיבית של אחיהם העזתים, "האמיצים והאיתנים", המתמודדים לבדם מול תוקפנותם ו"אכזריותם" של "האויבים הציונים", שלטענתם "טובחים בבני עמם". זאת, לאחר תקופה ארוכה בה נשמעים דברי בלע בכל רחבי הממלכה נגד ישראל, גם מקרב בכירי המשטר כסגן ראש הממשלה ושר החוץ הוותיק איימן אל-ספדי, דברים בעד ענישת ישראל, ביטול הסכמי השלום, המים והגז עמה, תמיכה בארגוני הטרור והחמאס בראשם.
להבדיל, מה נדרש בישראל?
את המאבק נגד הממשלה ובעיקר נגד העומד בראשה, יהיה אשר יהיה ומתי שלא יהיה, יש למסגר באמצעות הצבת קווים אדומים ברורים ואכיפתם. זאת, בדיוק כפי שמבינים רבים מאזרחי ישראל, בדומה לאותם אישים ירדנים המצוטטים בראשית המאמר.
חילוקי דעות ומאבקים פוליטיים חריפים ככל שיהיו, צריכים להישמר מלגלוש לפסים של אלימות, מרי אזרחי, מלחמת אחים ופגיעה בצבא ובכוחות הביטחון. נקודה. חמור הדבר שבעתיים אם נעשה הוא במודע ובכוונה תחילה, בעת שהמדינה שרויה במצב מלחמה.
6+חברי בית המחוקקים בישראל, שנשבעו אמונים וקיבלו על עצמם להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מעל לכל שיקול אחר; שהבינו שאין לחזור למצב החברתי הכאוטי ששרר במדינה לפני טבח השבעה באוקטובר 2023, שפגע בצה"ל ותרם לעיתוי מתקפת הטרור הרצחנית על ישראל; שמכבדים את רצון אלפי הלוחמים שמסרו נפשם למען הגנת העם והארץ ללא התחשבות בדעה פוליטית או אמונית וכל צוואתם הייתה "כוחנו באחדותנו"; המסכימים כי הצבא וכוחות הביטחון הם מחוץ לכל ויכוח ושיח מקטב, ועל כן אסור בתכלית האיסור שישמשו כלי לניגוח פוליטי באמצעים שונים ובראשם הסרבנות – נדרשים לפעול לאלתר בכדי להבטיח את כוונתם במעשה ולא רק בדיבורים.
אכיפת חוק לא בררנית, עיסוק בעיקר ולא בטפל
רשויות אכיפת החוק נדרשות לאכוף את חוק העונשין, תשל"ז-1977 סימן ג': פגיעה בכוחות מזויינים. קריאת החוק, גם אם אינכם נשיאי בית משפט עליון, יועצים משפטיים או פרופסורים למשפטים, אינה מותירה צל של ספק בכוונת המחוקק מחד, ובהפקרות ובזלזול בחוק מאידך.
6+לעניין מרידה קובע החוק בסעיף 105(א) כי "שלושה או יותר מחברי כוח מזויין העושים אחת מאלה, הרי זו מרידה לענין סימן זה: (1) בצוותא ותוך אי ציות לפקודה, הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד; (2) מסרבים בצוותא למלא פקודה בשעת פעולה צבאית או למלא פקודה הנוגעת לפעולה כזאת". קובע החוק בסעיף 106 כי "המעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים". בהמשך לכך נקבע בסעיף 107 כי "מי שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף 106 בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם".
בהמשך מתייחס החוק לסוגיית הסתה להשתמטות וכך נכתב: סעיף "109 (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים. (ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים; לעניין זה, "משרת בכוח מזוין" – לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986". בסעיף קטן (ד) מובהרת החומרה היתירה: "מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים".
6+בחוק העונשין ישנה התייחסות גם להסתה לאי ציות. כך נכתב בסעיף 110: "מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים."
לצד האמור בחוק ראוי לקדם הצעה לתיקון החוק באופן שיאפשר לשלול דרגות, תשלומים והטבות הניתנות לגמלאי הצבא, שירותי הביטחון ושרות המדינה, הקוראים הלכה למעשה ובכוונה תחילה לפגיעה בשלטון החוק, המסיתים להשתמטות, לאי ציות וכמובן למרידה. כך לדוגמא, רב אלוף במילואים או רב ניצב בדימוס שיפעלו בניגוד לחוק ויורשעו בדין- יורדו לדרגת טוראי, ישללו זכויותיהם ובהתאם גם תקוצץ גמלתם התקציבית כך שתהלום משכורת של טוראי או לכל היותר רב שוטר. בצעדים דומים יש לנהוג בכל יוצאי המערכות הציבוריות, הממשלתיות והביטחוניות שפעלו בניגוד לחוק המוצע.
6+לסיכום: במדינת ישראל אין מקום לסרבני שירות ולמי שעושים שימוש בצבא ובכוחות הביטחון לצרכים פוליטיים. זהו קו אדום שצריך להיות ברור לכל מי שהיה כאן ודימם במלחמות ישראל, ובוודאי למי שהיה כאן וקיבל תזכורת כואבת בשבעה באוקטובר.
צבא ההגנה לישראל הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל והעם היהודי. אם יש מי שחושב שיש סיבה לבטל את תעודת הביטוח הזו, לקצץ בתכולתה או לוותר עליה מכל סיבה שהיא, יתכבד ויעבור למקום בו אין חובה או צורך בכוחות ביטחון בכדי להגן על יהודים שבוחרים לחיות בחופשיות מעל פני האדמה. בקיצור- שיחפש באנטרקטיקה.
