העיתונאי ישראל קצובר הלך היום (חמישי) לבית עולמו בגיל 79 כשהוא מותיר אחריו חמישה ילדים. היה עיתונאי ישראלי, כתב כפרשן הצבאי והמדיני של עיתון המודיע.
קצובר נולד לזוג ניצולי שואה במחנה-עקורים אוסטריה. אחיו הבכור שלמה ברוך נעלם בשואה, ובגיל שנה עלתה משפחתו לישראל. מגיל 3 החל ללמוד ב"חיידר" של חסידות סאטמר, אך הוריו שלא היו מרוצים בעקבות מכות שספג מהמלמד, העבירו אותו לבית ספר דתי סמוך לביתו. הוא דילג על כיתה א' והתחיל את לימודיו בכיתה ב'.
2+בגיל 16 החל לכתוב ב"ידיעות ירושלים", בנושאי דת. בשנות ה-70 היה מראשי המדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל וערך תוכניות דת ומסורת, בהן התוכנית "קבלת שבת" ששודרה מדי יום שישי ו"מצעד הזמירות החסידי". במקביל שימש כעיתונאי בעיתון שערים, ביטאונה של תנועת פא"י, שבו כיסה את התחום הצבאי.
קצובר התפרסם בשנת 1976, כאשר חשף את העובדה כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר יגרום לחילול שבת של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה להצעת אי-אמון שהוגשה בכנסת ב-14 בדצמבר 1976, צעד שגרם לתרגיל המבריק של יצחק רבין והוביל בעקיפין למהפך בבחירות 1977. כשנשאל קצובר על ידי מנחם בגין מה יוכל להעניק לו לכשיבחר לראש ממשלה תחת רבין, ביקש כי יעניק לו את הראיון הראשון שלו כראש ממשלה, וכך היה.
2+ניצן חן ראש לשכת העיתונות הממשלתית ספד לו: "בצער רב ובעצב גדול אנחנו נפרדים היום – מהעיתונאי ישראל קצובר – עיתונאי נדיר ומיוחד, ישר והגון ובעל נשמה מיוחדת שהמילים שידע לבחור – היו תמיד מדוייקות. את הקריירה העיתונאית שלי – בסוף שנות ה-80 התחלתי אצלו בעיתון יום השישי.
"בסבלנותו הרבה ,ביחד עם העיתונאי יצחק נחשוני, הם נתנו לי במה והכשירו אותי להיות כתב שטח . "להיות חרוץ ולהיות בן אדם"- כך אמר לי ,לא אחת, – זאת כל התורה על רגל אחת. לימים הייתה לי את הזכות לקלוט לעבודה בלשכת העיתונות הממשלתית את בן הזקונים שלו אריאל קצובר שממשיך את דרכו המיוחדת".
2+לדבריו, "ישראל חתום על חשיפות מיוחדות שזעזעו בשעתו את המדינה והממשלה ונחשב לאחד הקולות הבולטים בתחום הצבאי בציבור החרדי. תחת השם המקצועי א.פאר כתב, חשף ותיאר לקוראיו במשך השנים מידע אמין ומדוייק על הנעשה בצבא ובחברה ונחשב לכתב הצבאי הוותיק והבכיר בתא הכתבים הבאים בישראל- עיתונאי של פעם, שכל רמטכ"ל היה מחשיב את דעתו ואת הערותיו בשל אישיותו המיוחדת.
"אך מעל כל יכולת הכתיבה שלו וכישרונו המקצועי. הוא היה בן אדם, ישר, נעים הליכות ומאיר פנים. איש אמת שעמד על עקרונותיו ביושרה ובמאירות פנים. איש שפיו וליבו שווים. הוא יחסר לי ולקהילת העיתונאים בישראל מאוד".
