מדי יום ביומו אני עוקב אחר המתרחש בעזה. אחר הפרטים הדקים ביותר בעסקה שאולי תגיע, אחר עמדת הצד השני, אחר עיקשות חמאס הבלתי מתפשרת, אחר עמדת ארגון הטרור הטוענת ל-"גמישות" אבל ממשיכה להתל בכולם בלי כוונה אמיתית להיענות לגמרי לדרישותינו, אחר המאמץ של האויב לשמר את שרידותו ב-"יום שאחרי" ואחר האסון שעקשנותו ממיטה על עזה ובעז"ה תמיט גם עליו.
ערב חג הפסח, קשה היה לא לשים לב: נקודות הדמיון בין הסיפור המקראי לימים האלה – מדהימות.
ראשית, החטופים
כפי שמשה ואהרון שדרשו מפרעה פעם, עוד פעם ועוד אחת: "שלח את עמי", דרשנו אנחנו מחמאס – אינספור פעמים – "שחררו את החטופים". חמאס סרב אותה כמות פעמים בהתאמה ולעתים – כמו פרעה שהחליט אחרי הבקשה הראשונה של משה לשחרר את העם – דווקא להכביד עליו את היד: לעתים גם חמאס לא הסתפק בסירובו לדרישות הישראליות אלא הגיב לפעולותינו בהחמרת תנאי החטופים ואף הוסיף איום – שגם מומש למרבה הכאב – בנוגע לפגיעה בחייהם.
7+מנגד ולהבדיל, אז – שלא כמו היום – צוות המשא ומתן שהורכב מהאל ומבאי כוחו עלי אדמות, משה ואהרון, ידע לצרף למן תחילת השיחות איומים ממשיים על הצד השני בתוספת דד-ליין. משפרעה לא נענה לדרישות – מומשו האיומים שוב ושוב במהרה ובנחרצות מכאיבה – כפי שיש לעשות, כפי שאנחנו לא עושים מספיק.
7+משא ומתן תחת אש – כמו פרעה: גם בחמאס ממשיכים להתעקש
במהלך שיחות המשא ומתן המקראיות שהתנהלו תחת מהלומות דם, שחין ואש "מתלקחת בתוך הברד" הכרוניקה די חוזרת על עצמה. פרעה "מתגמש" לכאורה, ממש כפי שטוען כיום בהחנפה לעצמו חמאס, אבל בפועל לא סר באמת מעמדתו וממשיך לדבוק בה בעקשנות – כמו שעושה ארגון הטרור בימינו.
כרוניקה של "דרישה לשחרור, איום בצירוף דד-ליין, מימוש האיום ועיקשות מתמשכת של פרעה בתגובה" – חוזרת על עצמה כמה וכמה פעמים בסיפור המקראי.
פרעה במעשיו ובעקשנותו מדרדר אסון ועוד אחד על ארץ מצרים: על הנהגתה, תושביה ומשאביה. ממש כמו בעזה כיום – כמעט אין אחד שלא נפגע בצד של האויב מעקשנות ההנהגה הקיימת.
7+מחאות נגד השלטון בעזה – הגרסה הפרעונית
אולי לא שמתם לב אבל היו כאלה גם גרסת מצרים של התנ"ך: אחרי שבע מכות וכשברקע מרחף איום המכה השמינית, באו המצרים ומחו בפני פרעה: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ? שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"?! נראה שהמצרים היו יותר "צדיקים" מהעזתים שכן הם ביקשו לשלח את אבותינו אז, דבר שאי אפשר לזקוף ל"עם העזתי" כיום.
אבל 50,000 הרוגים, יותר מ-150,000 פצועים לפי משרד הבריאות של חמאס, הרס תשתיות ואזורי מגורים, חוסרים במזון, מים, דלקים ותרופות: כפי שקרה בגרסת מצרים החבולה של אז, ה-"גיהינום" חסר התקדים בעזה שבימים האחרונים סיפר לנו עליו בכיר במשרד הבריאות ברצועה הוציא בעת האחרונה מעט מן העזתים להפגין נגד השלטון – זה לא גרם לפרעה לשנות את עמדתו אז, וגם לא לחמאס היום.
7+למעשה, למצרים ההם כמו לעזתים היום: לא באמת אכפת מאיתנו, אלא מכאבם שלהם. הם לא התכוונו באמת לוותר על מוסד העבדות ששירת אותם מאות בשנים – כמו שתושבי עזה לא באמת מתכוונים לוותר על המאבק המזוין והרצחני נגדנו.
דרישת העם המצרי מהנהגתו אז כמו דרישת תושבי צפון הרצועה מהנהגת האויב כיום היא לשנות נקודתית את הנתיב שבחר השלטון אחרי שזה כבר לא משרת אותם אלא ממיט עליהם חורבן. את טבעם האמיתי הם לא שינו – הם רק רוצים שיפסיק לכאוב עכשיו, נקודתית. כפי שמייד תראו שמבקש פרעה.
אחרי 8 מכות ומחאות קלות – פרעה מנסה שוב את שולחן המו"מ
פרעה שוב נבהל ומזמן אליו את צוות המו"מ של הצד שלנו, משה ואהרון האחים הנביאים, ומתחנן: "חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם. וְעַתָּה, שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם, וְהַעְתִּירוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְיָסֵר, מֵעָלַי, רַק, אֶת-הַמָּוֶת הַזֶּה". כמו חמאס: פרעה רק רוצה הפסקת אש, רק לעצור "את המוות".
7+כפי שכבר קרה בסיפור המקראי, משה נעתר לבקשת פרעה ועומד בחלקו בשיחות, אבל הצורר רק ממשיך לדבוק אז – אחרי שקיבל מה שרצה – בסירובו לשחרר את העם. או אז באה מכת חושך על מצרים, לאחריה מוסיף פרעה להתדיין עם משה.
השיחות האלה לא מולידות הישג לצד העברי שדורש לצאת ממצרים על גבריו, טפיו וצאנו לטובת עבודת השם, אלא דווקא הביאו את פרעה המוכה והזועם שוב להקשיח עמדות ולאיים: "לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֵּן דִּבַּרְתָּ: לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ".
7+רק השבוע, חמאס שמגלה סימני שבר וסדיקה תחת הלחץ הצבאי הישראלי המשיך להתבצר בעמדותיו נגד הדרישות של ישראל במשא ומתן ואף להוסיף איום: "ההסלמה הצבאית לא תשיב את החטופים החיים אלא מאיימת על חייהם ותהרוג אותם".
כרוניקה של חורבן ידוע מראש – מרעמסס עד ח'אן יונס
פרעה וחמאס מוכנים – למרות כל המכות שהומטו עליהם, למרות האסון שרואות עיניהם ושעוד ממנו רובץ לפתחם – לקחת את ארצם ואת עצמם כל הדרך אל מעמקי הגיהינום. המשך הסיפור המקראי וסופו – ידועים. מכת בכורות מונחתת על מצרים. רק אחרי החורבן המוחלט פרעה "מתרצה", לכאורה, ומבקש: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי".
אבל גם אחרי כן, טבעו חזק ממנו, הוא רודף את העם עד חורבן צבאו וחורבנו שלו. נס חציית הים שלנו הוא מקום מפלתו הסופי של האויב. באופן חסר היגיון ובניצוח האל פרעה התעקש עד הסוף והביא על עצמו את סופו שלו. מתוך עקשנותו הבלתי נתפסת: חמאס, בתקווה, דוהר כעת על אותו הנתיב שבו דהרו חיל פרעה ופרשיו – כל הדרך אל מפלתם.
7+"וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ"
בתנ"ך מהלך האירועים הזה היה כבר ידוע מתחילתו של הסיפור, עוד כשאמר הקב"ה: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה… וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים". בימינו דבר ה' יקר ואין חזון נפרץ. אין לנו נבואה בתחילת הסיפור הקשה שתספר לנו את סופו הטוב, שתסביר איך נביס – כתמיד – גם את הצורר הזה.
אינני יודע איך הסיפור הזה ייגמר, אלא שהוא מוכרח להיגמר במפלת חמאס ובהשמדתו. נבואה גם אין לי אבל גם לא ספק שעקשנותו של חמאס בימים האלה – תבוא בליבם ותסייע לנו להביא למפלתם ההכרחית. לשם כך על ההנהגה שלנו להבין מי האויב שניצב מולנו ולהציב מולו איומים אמינים ומגוונים וליישם אותם באגרסיביות, נחרצות וללא עיכובים.
7+כמו אז גם היום: המטרה היא שחרור, חירות ודרור ושינוי מציאות לדורות. בידינו הדבר, ועלינו מוטלת המלאכה. לצד רוע כזה אין אנחנו יכולים להתקיים – ואנחנו יכולים לו. בתפילה לשחרור חטופינו משביים ומצריהם בהקדם, ולהכרעת אויבינו בכל החזיתות. חג פסח שמח לקוראינו ולכל בית ישראל.
