זה הזמן להכות על חטא. אני הערכתי שבג"צ רק יעשה שרירים ולא באמת יתערב בפיטורי ראש השב"כ. בכל זאת, חוק השב"כ מגדיר באופן מאוד ברור מי כפוף למי וגם באיזה דרך ניתן לפטר ראש שב"כ וההחלטה התקבלה פה אחד על ידי הממשלה. אז טעיתי, טועים, טעינו.
עכשיו עברנו למה יקרה אם בג"צ יתערב. ולכל מי שמקווה שהממשלה לא תציית לפסיקת בג"צ – זה לא יקרה. אנשים לא מבינים את המשמעויות של אי ציות למערכת המשפט. כל אחד יוכל להחליט שהוא לא מציית וזה יוביל לאנרכיה. יש דרכים אחרות, חכמות יותר, כמו לא לעבוד עימו, למדרו, לא להזמינו לישיבות, לעבוד עם הכפופים לו וכדומה.

בג"צ לא מנסה יותר "לפרש את החוק", רחוק ככל שיהיה ממה שהתכוון המחוקק. פשוט אין חוק ואין דיין וגם במקרים שמדובר בזכות בסיסית של הממשלה והחוק ברור ונהיר ימצאו תירוצים של פרוצדורות או הליך (הטיעון של ניגוד עניינים היה חלש אפילו לשופטי בג"צ שהבינו שלא לשם כדאי ללכת).
ובסוף צריך לזכור – ראש השב"כ בסוף ילך הביתה. ייקח עוד זמן, יעשו שוב הליך אבל אין דרך להתמודד עם סמכות הממשלה בנושא שגם בג"צ אמר בדיון הארוך אתמול שאין עליו ויכוח. המצער הוא שראש השב"כ ובג"צ מוכנים לפגוע ביודעין בביטחון המדינה, להאריך כהונה במצב של חוסר אמון מוחלט בינו לבין ראש הממשלה ובתקופה קריטית מאוד. והכל בשביל גחמות של כוח ולהראות מי הבוס.

אבל יש עוד סיבה. בג"צ מכין עצמו להליך הדחת היועמ"שית וכבר עכשיו ברור שגם אם הוא יעשה כדת וכדין, ויעבור את ועדת גרוניס, בג"צ לא ייתן לו לעבור בשלום. אין ספק שימים מעניינים לפנינו.
