אחת הטענות שהעלתה ההגנה במהלך הדיון בבג"צ על הדחת ראש השב"כ שמתקיים היום (שלישי), היא שרונן בר לא מייצג את עצמו, אלא שצד שלישי הוא זה שהגיש את העתירה כדי להגן עליו.
אולם, פסיקה משנת 2019 מוכיחה כי בג"צ כבר הגיב לגבי טענה דומה. כאשר היועמ"ש לשעבר מנדלבליט החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד יוסי פוקס, כיום מזכיר הממשלה ואז אזרח מן המניין שעתר בשם המחנה הלאומי, הגיש עתירה לבג"צ.
1+טענתו של פוקס הייתה כי מדובר בהתערבות בלתי חוקית בבחירות. שכן, מה יקרה אם בסופו של יום רה"מ ייצא חף מכל פשע ונקי מכל ההאשמות נגדו? הרי הציבור שלא יודע מה יילד יום – כבר נטש למפלגה אחרת.
בתגובה, כתבו השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, ששניהם יושבים בהרכב הנוכחי בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ: "דין העתירה להידחות על הסף, שכן בנסיבות העניין, מצאנו כי העותר מתעבר על ריב לא לו ואינו הגורם המתאים להגשת העתירה".
1+עוד כתבו השופטים: "איננו מקילים ראש בטיבו של העניין, ובפרט על רקע הליך הבחירות, הליך שככלל מצוי בלב המשטר הדמוקרטי ותקינותו עשויה להצדיק הידרשות לעתירה ציבורית גם מקום שהעותר הוא אינו הנפגע הישיר. בנסיבות העניין, ובהינתן שהנפגע הישיר יכול לייצג את עניינו במובהק יותר מכל עותר, לא מצאנו מקום להיענות לעתירה".
נזכיר כי רונן בר לא ייצג את עצמו בדיון אלא 8 עותרים פנו בשמו ולפי החלטת השופטים אז הרי שהם "מתעברים על ריב לא להם". די לכאורה בעובדה זו לבדה כדי לדחות את העתירה על הסף. מעניין לשמוע כיצד והאם יתפתלו השופטים ויסבירו אחרת.
