דיון בעניין הדחת ראש השב"כ רונן בר מתקיים היום (רביעי) כאשר הממשלה תטען כי הסוגייה אינה שפיטה ממספר סיבות עיקריות: לראש הממשלה בנימין נתניהו אין ניגוד עניינים, הוא אינו קשור לחקירות שמתנהלות בנוגע לפרשת קטאר, כמו כן ההחלטה על פיטוריו של בר התקבלה בטרם החלה החקירה. בנוסף לזאת, הדיון מתנהל לאחר שצד שלישי עתר לבג"צ, ולא ראש השב"כ בעצמו.
השופט יצחק עמית בחר בעצמו ובשופטים נועם סולברג ודפנה ברק ארז על מנת לדון בעתירה נגד פיטוריו של רונן בר. גורם מדיני אמר ל-C14 ש"כל נשיא עליון עם קצת יושרה היה ממנה הרכב שופטים מורחב כדי לדון בשאלה כל כך הרת גורל. ההחלטה של עמית למנות הרכב של שלושה בלבד הזויה".
11+בתוך כך, הממשלה בחרה בעו"ד ציון אמיר לייצג אותה בעתירה. אמיר נחשב לאחד הליטיגטורים המובילים בישראל. הוא מתמחה בעיקר בתחום הפלילי אך ייצג את הממשלה גם בעתירה שכפתה שר המשפטים לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לבית המשפט העליון.
ראש השב"כ מתכוון לטעון כי ההחלטה לפטרו נולדה בעקבות החקירה שפתח בנוגע לקשרים כביכול בין יועצי ראש הממשלה לבין קטאר; אולם בסביבת נתניהו בטוחים כי לוחות הזמנים מוכיחים באופן חד משמעי שסדר האירועים היה הפוך, ובר יזם את החקירה בעקבות ההחלטה לפטרו.
11+ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם סרטון בו חשף לציבור את כל ההסברים והאירועים שהביאו אותו לקבל את ההחלטה להדיח את ראש השב"כ. נתניהו פירט את השתלשלות העניינים החל מהשבעה באוקטובר ועד לתאריך בו החליטה היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירת פרשת קטאר.
נתניהו פתח את דבריו: "רונן בר לא יישאר ראש השב״כ, לא תהיה מלחמת אחים, וישראל תישאר מדינה דמוקרטית. אנחנו מדינת חוק, והחוק במדינת ישראל אומר בפשטות – הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו, וכך בדיוק היא עשתה".
11+נתניהו התייחס לטענות כי פטורי בר נעשו בעקבות פתיחת חקירת פרשת קטאר וביקש להסביר מדוע אין לו אמון בבר: "אי האמון שלי בראש השב״כ החל בשבעה באוקטובר כשהוא לא העיר אותי, גם לא העיר את האחרים, והוא הלך והתגבר עד כדי הדחתו של רונן מצוות המשא ומתן".
נתניהו הבהיר שכל העניינים הללו קרו הרבה לפני ההחלטה על פתיחת החקירה בעניין קטאר: "חשבתי שהזמן הנכון להביא לסיום תפקידו של ראש השב״כ, לאחר שיגיש לי תחקירי השב״כ על מחדלי השבעה באוקטובר. כך קרה גם עם הרמטכ״ל".
11+בהתאם להחלטת בג"צ, המשפט יועבר בשידור חי. שופטי בית המשפט שלחו מכתב לצדדים בעתירה שבו פרטו כיצד הדבר יתנהל, כל אחד מהעותרים ייציג את עמדתו במשך רבע שעה, לאחר מכן היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, שלא מייצגת את הממשלה תציג את טיעוניה במשך 45 דקות.
לאחר מכן, נציג הכנסת יטען במשך רבע שעה, כאשר לבסוף ינתנו 75 דקות לנציג הממשלה עו"ד ציון אמיר להציג את טיעוניו. בתום הסבב, בית המשפט החליט לתת 5 דקות לכל אחד העותרים להשיב להגנה.
11+מוקדם יותר השבוע, הממשלה הגיבה לעתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר וטענה כי יש לדחותן על הסף: "אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, הרי שנקבל כוח ביון מזוין "עצמאי" ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה".
בתשובה לעתירות נכתב: "בית המשפט הנכבד איננו הפורום להכריע מי יעמוד בראש שירות הבטחון הכללי. אין לו את הסמכות לכך, אין לו את הכלים לכך ואין לו את האחריות הנובעת מהכרעות אלה המצויות כולן בידי הציבור באמצעות נבחריו.
11+"אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, הרי שנקבל כוח ביון מזוין 'עצמאי' ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה. נקבל רשות מבצעת שמוטלת עליה האחריות לביטחון המדינה ותושביה אך מבלי שיש לה שליטה ואמון בגוף ביטחוני-ביצועי ראשון במעלה.
הממשלה טענה כי הדבר יוביל למהפכה במבנה השלטוני בישראל: "כל זאת, בניגוד למושכלות היסוד הראשוניים ביותר בתורת הפרדת הרשויות בניגוד מוחלט למקובל בכל הדמוקרטיות המערביות ובניגוד מוחלט לחוק בישראל.
11+כמו כן נכתב: "עמדת היועצת לפיה אין דחיפות בפיטורי ראש השב"כ מנותקת מהמציאות. כל יום של עיכוב עלול להסתיים באסון כבד. התערבות שיפוטית בנושא ביטחוני בלתי שפיט שכזה תהווה חוסר אחריות לאומי ועלולה לעלות בחיי אדם".
שר המשפטים יריב לוין התייחס בתוכנית "הפטריוטים" להדחת ראש השב"כ רונן בר ולשאלה מה תעשה הממשלה אם בג"צ יחליט להתערב ולמנוע את הדחתו: "אני חושב שאנחנו צריכים לעשות בדיוק את מה שעשינו עם השופט עמית: לא לשתף פעולה איתו, לא לעבוד איתו".
11+כמו כן, לטענת גורם מדיני בכיר, מאז שמעורבותו של ראש השב"כ רונן בר פסקה, ההדלפות גם פסקו: "מאז שרונן בר הוצא על ידי רה"מ מצוות המו"מ ההדלפות פסקו והתוצאות השתפרו", טענה זו תשמש גם כן בעתירה כהוכחה שאין אמון בין הדרג המדיני לראש השב"כ רונן בר.
בסוף השבוע שעבר, ראש השב"כ רונן בר הגיב להצעת ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטרו. לדבריו, הרצון של נתניהו לפטרו הוא בשל אי הסכמות ביניהם על רקע פוליטי, ואסור שאיש ביטחון יפוטר בשל אי התפשרותו לרצון הדרג הממונה.
11+"לקחת בהרכנת ראש, אחריות מלאה על הכשלון והודעתי כי אין בכוונתי לסיים את מלוא תקופת כהונתי", מסר ראש השב"כ והמשיך, "אסור כי הליכי סיום הכהונה ישמשו כאמצעי השפעה לא לגיטימי על משרתי הציבור, בעלי התפקידים הבכירים, או להחלשתם".
היועמ"שית גם היא טענה כי ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב"כ פגומה מיסודה, ונגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה נתניהו בשל החקירות הפליליות של מקורביו. לדבריה, פיטורי ראש השב"כ בעת הזו – תוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון.
11+במפלגת הליכוד הגיבו לדברי היועמ"שית וראש השב"כ שתקפו את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את רונן בר, וטענו: "מדובר בהמשך מסע הציד והרדיפה ארוך השנים נגד רה"מ ואנשיו באמצעות פרשות מומצאות: בדיוק ביום שבו ראש השב״כ שוב דחה את העברת תחקיר 7 באוקטובר – הודיעה היועמ"ש על פתיחת חקירה בפרשת "פייק קטר". לא במקרה.
"הכוונה לפטר את ראש השב"כ פורסמה כבר בנובמבר 2024, וב-3 בפברואר 2025 הוחלט להדיחו מצוות המו"מ – שלב ראשון לפני סיום כהונתו". לדברי המפלגה, "ניגוד העניינים האמיתי הוא הקשר בין היועצת המשפטית לראש השב"כ – שממשלת ישראל החליטה פה אחד להחליפו – כשהשניים פועלים יחד ליצירת פרשות פיקטיביות ומשתמשים ברשויות אכיפת החוק ככלי פוליטי".
11+כזכור, לאחר ההחלטה להדיח את ראש השב"כ רונן בר, בג"צ קבע כי חרף רצונה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה, על אף שהקפאת ההדחה של ראש השב"כ רונן בר תישאר על כנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו רשאי להתחיל ולראיין מועמדים חדשים לתפקיד.
חוות דעתה של היועמ"שית, שנמסרה לראש הממשלה לאחר ההצבעה על ההדחה, קבע כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב״כ רונן בר, כולל מינוי ראש שב״כ חדש או קיום של ראיונות לתפקיד".
11+בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי ש', סגן ראש השב"כ המכהן, ימלא את מקומו של בר באופן זמני, עד מינוי ראש שב״כ קבוע. במקביל נתניהו ממשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ, כולל מועמדים שכבר ראיין. ש' נכנס לתפקידו כסגן לפני כחודשיים. הוא התקדם בשב"כ מתפקיד של רכז מודיעין והיה ראש חטיבת מחקר בארגון.
כזכור, בסוף מרץ, שרי הממשלה הצביעו כי ראש השב"כ, רונן בר, יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או במינוי ראש שירות קבוע – לפי המוקדם מבינהם. ההחלטה מגיעה על רקע משבר אמון חריף בין בר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביע ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש השב"כ.
