גורם בכיר בשב"כ מתבטא היום (רביעי) בחריפות אודות נדב ארגמן ועל מדיניות סגירת מערכי הבקרה בארגון, שלטענתו הובילו לכשל חמור של הארגון בשבעה באוקטובר: "ההחלטות הראשונות שלו בשינוי הארגוני היו סגירת אותן יחידות שבתחקיר של הארגון מצביעות על היכולת של השב"כ לבצע בקרות בין היתר של אפכא מסתברא".
אם נכנסים לעומק תחקיר שב"כ שהופץ לפני כשבועיים מגלים כי שב"כ מניח על השולחן מסקנה מאוד מעניינת. בקטע מהתחקיר תחת הפרק הסיבות הישירות לכשלים המודיעיניים נכתב: "סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בתחום המחקר והבקרה. בכך נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל, ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים".

גורם בכיר בשב"כ מפנה אצבע מאשימה ישרה ללא אחר מאשר נדב ארגמן: "נדב ארגמן נכנס לתפקיד בשנת 2016, ההחלטות הראשונות שלו בשינוי הארגוני היו סגירת אותן יחידות שבתחקיר של הארגון מצביעות על היכולת של השב"כ לבצע בקרות בין היתר של אפכא מסתברא.
"כבר אז היו לא מעט בארגון שטענו שמדובר בטעות קשה, ושההחלטות הללו יגרמו נזקים לאורך שנים ויפגעו בנו וביכולת שלנו להיות ארגון טוב יותר". לדברי הגורם בשב"כ, "כל מי שניסה להציב תמרור אזהרה בנושא לא רק שנבלם על ידי ארגמן, הוא הוזז הצידה ומי שיישר קו עם ארגמן מצא את דרכו במעלה הדרך".

חשוב לציין לפני תקופתו של נדב ארגמן – בתקופה של יובל דיסקין, היחידות הללו שודרגו – דיסקין חשב שהיחידות הללו בעלות חשיבות גבוהה מאוד לספק את ההתרעה למלחמה בעתיד. כאמור ארגמן חשב בדיוק ההפך. אותו גורם בשב"כ טוען כי התחקיר נועד להפנות את האש לדרג המדיני ולצה"ל, והוא רחוק שנות אור מלקחת אחריות אמיתית לכשל של הארגון.
מהשב״כ נמסר בתגובה: "תחקיר השב"כ בוצע באופן יסודי, מקצועי ומעמיק. התחקיר בחן את הכשלים, והביא להפקת לקחים ומסקנות הנדרשים לתיקון, ורבים מאלה כבר טופלו בשנה האחרונה.

"כידוע, עובדי שב"כ מכהנים אינם עומדים בקשר עם כלי תקשורת, וכך צריך להתייחס לדברים. שלא בשולי הדברים, לא ברור כיצד ניתן לטעון טענות המתבססות כביכול על ממצאי התחקיר, ובמקביל לטעון כי מדובר בתחקיר שאינו מסמן את הסיבות המרכזיות לכשל".
