שמעתי הבוקר את התבטאויותיו של נשיא המדינה יצחק הרצוג באשר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוא חייב להבין דבר פשוט, צריך לייצר מציאות שהציבור הישראלי יאמין באנשים המרכיבים את הוועדה – ככל שתקום. די לך מלייצג חלק מהעם ולקחת פעם אחר פעם צד פוליטי בדרך לחזרה שלך להתמודדות על ראשות ממשלה.
הנשיא צריך להתחיל להתייחס לציבור הישראלי בכללותו. התבטאויותיו של הרצוג מבהירות שוב שהנשיא הפוליטי – יודע שעמית חייב "קביים" בדמות סולברג כדי להלך. בקרב הציבור הישראלי, אין אמון במערכת של הספינים של הרצוג.
פתחתי הבוקר את העיתונים, וראיתי את ההודעות והתדרוכים של צה"ל, על כך שקצינים שתוחקרו, התייעצו עם עורכי דין כדי להיזהר בלשונם, וכן על כך שהורגש היטב מי בחר להיוועץ עם עורך דין ומי לא – הודו בצה"ל.
במהלך כל התחקירים הסנגוריה הצבאית העמידה בהנחיה ישירה של הרמטכ"ל ושל
הפצ"רית, עורכי דין מהשורה הראשונה – בעשרות מיליוני שקלים לקציני צה"ל ובכך התחקירים זוהמו.

זאת לאחר אין ספור הכחשות של צה"ל. הדבר מעורר לא מעט שאלות ומדגיש כי יש לפטר את הפצ"רית ואת הסנגורית הראשית, אופירה אלקבץ-רוטשטיין. מי שרוצה להבין עד כמה התחקירים האלו רקובים – יכול לראות זאת הבוקר.
בנוגע לרונן בר, כל שעה שהוא נותר בתפקיד, זו תעודת עניות לממשלה. לפי רבים, שאני משוחח איתם בשב״כ האווירה שם קשה והדברים של ארגמן למרות ההכחשות הם רוח המפקד.

אם הוא לא יפוטר בשעות או בימים הקרובים, נתניהו עלול לשלם בכך את מחיר שלטונו. זו טעות חמורה של נתניהו והממשלה שלא לפטר אותו. לאחר דבריו של ארגמן יחידה 730 צריכה לעבור מאחריות השב"כ לגורם ממשלתי אחר, אולם מעבר זה צריך להיות מעוגן בחקיקה.
הפרשנות נכתבה על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר".
