עדות ארכיאולוגית ראשונה בעולם לתופעה הקדומה של סגפנות הקיצונית בקרב נשים נזירות התגלתה בירושלים: ניתוח שן של שלד, שנמצא בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות כשהוא כבול בטבעות, גילה כי מדובר באישה-נזירה, כך חשפה היום (שני) רשות העתיקות.
השלד התגלה במצב השתמרות ירוד, ולכן החוקרים במכון וייצמן השתמשו בטכנולוגיה חדשנית של ניתוח חלבונים של אמייל השן. גישה זו, מאפשרת לזהות את המין הביולוגי של הנקבר באמצעות חלבונים ייחודיים הקיימים באמייל.
במחקר הופקו – מתוך שבר של שן, וריאציות שונות של חלבונים מסוג Amelogenin (היוצרים את אמייל השן). חלבונים אלו מקודדים על ידי כרומוזמי המין X/Y. כך הצליחו החוקרים לקבוע שהשלד שייך, ככל הנראה, לאישה.
האישה התגלתה בקבר יחיד, שהוקדש לה מתחת לבימת הכנסייה לאות כבוד. היא היתה כבולה ב-14-12 טבעות סביב הזרועות או הידיים, ארבע טבעות סביב הצוואר, ולפחות 10 טבעות סביב הרגליים. לוחיות או דסקיות ברזל על בטנה, אשר חוברו אל הטבעות, הקנו לשלד שלה צורה של שריון".
2+האתר שבו התגלתה הנזירה, שוכן כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לעיר העתיקה של ירושלים, והוא זוהה כמנזר ביזנטי שפעל בין המאות ה-5 ל-7 לספירה. לצד מבני המנזר והכנסייה במקום, נחשפו בחפירת רשות העתיקות במקום קריפטות קבורה מתחת לבימת הכנסייה, בהן נתגלו שרידי נשים, גברים וילדים.
נשיאת טבעות ברזל כבדות לא הייתה שיטת עינוי או ענישה שהופעלה על הנזירים והנזירות אלא נעשתה מרצון. המקורות ההיסטוריים מצביעים על כך, שזו הייתה אחת מהדרכים יוצאות הדופן, בהן נהגו הנזירים – ומסתבר שגם הנזירות, לסגף את עצמם.
2+"הנזירה היא ביטוי לתופעה שהייתה רווחת בקרב נזירים ביזנטיים בעת העתיקה, שאופייה היה אינדיבידואלי ואשר לוותה בקיצוניות מופרזת", אמרו זובייר עדווי וכפיר ארביב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.
עדווי וארביב, אשרו חקרו את התופעה, מוסיפים כי הגילוי מצביע על כך שהסגפנות הקיצונית, בעיקר זו של קשירת הגוף בברזלים, החלה בצפון סוריה ובאנטוליה, התרחבה לאסיה הקטנה והגיעה לכוון מערב לאירופה – לאיטליה, לצרפת ולאנגליה.
2+במקביל, התרחבה התופעה לכיוון דרום והגיעה עד ירושלים ומצרים, שבה היה עדות לנזיר בשם סרפיון, שהיה כבול בברזלים. החוקרים מציינים, כי הכתבים ההיסטוריים מעידים כי התופעה הייתה קיימת גם בקרב נשים.
