2024 הייתה שנה סוערת לכלכלה הישראלית, עם תמונה מורכבת של מגמות סותרות: מצד אחד, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח ב-0.9%, אך מצד שני, התוצר לנפש ירד ב-0.4%. השקעות בנכסים קבועים צנחו בשיעור חד של 6.1%, בעוד שההוצאה הציבורית זינקה ב-13.8%, בעיקר בעקבות הוצאות ביטחוניות חריגות, כך לפי הנתונים שפירסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המשק הישראלי לא הצליח להתאושש לחלוטין מההשלכות הכלכליות של המלחמה. התוצר של המגזר העסקי, המנוע המרכזי של הכלכלה, ירד ב-0.8%, מה שמעיד על ירידה בפעילות הכלכלית של החברות בישראל. מנגד, הצריכה הפרטית רשמה עלייה של 3.7%, סימן להתאוששות מסוימת של משקי הבית, אך לא בקצב שמאפשר חזרה לצמיחה כלכלית משמעותית.
2+אחד הנתונים המדאיגים ביותר בדו"ח הוא הירידה החדה בהשקעות בנכסים קבועים – 6.1% פחות מאשר בשנת 2023. בתוך כך, הבנייה למגורים צנחה ב-17.5%, מה שמצביע על משבר בענף הנדל"ן ועל האטה צפויה בשוק הדיור. גם ההשקעות בבנייה הלא-מגורים ובעבודות תשתית ירדו ב-11.1%.
2+אחד הנתונים הבולטים ביותר בדו"ח הוא העלייה הדרמטית של 43.8% בהוצאה הביטחונית של ישראל, שנובעת ישירות מהאירועים הביטחוניים. הממשלה הוציאה סכומים אדירים על תגמולי מילואים, רכש ביטחוני, סיוע למפונים והוצאות לחימה. התוצאה: גירעון תקציבי שהגיע ל-6.6% מהתמ"ג, לעומת 4.3% בשנת 2023.
נתוני היצוא אינם מעודדים: יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-4.6%, מה שממשיך את מגמת ההיחלשות של הסחר הבינלאומי של ישראל. יצוא שירותי התיירות ספג מכה קשה במיוחד, עם ירידה של 56.9%, מה שמעיד על פגיעה קשה בענף התיירות בעקבות האירועים הביטחוניים.
