הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) נתונים מעודכנים לרגל יום האישה הבינלאומי, המציגים תמונה ברורה: נשים בישראל מובילות בהשכלה ושיעור השתתפותן בשוק העבודה עולה, אך הן עדיין מרוויחות פחות ונמצאות במיעוט בתחומים מתגמלים כמו ההייטק.
יותר תארים, פחות ייצוג במדעים המדויקים
בשנת 2024, 75.4% מהתלמידות בכיתות י"ב היו זכאיות לתעודת בגרות, לעומת 66.4% בלבד מהבנים. מגמה זו נמשכת גם בהשכלה הגבוהה: 62.3% ממקבלי התארים האקדמיים היו נשים, והן היו הרוב בתחומים כמו מדעי החברה, בריאות וחינוך.
נשים מובילות גם במחקר האקדמי. בשנת 2023 מספר החוקרות הישראליות (724) בתוכניות בתר-דוקטורט היה גבוה ממספר החוקרים הגברים (689). עם זאת, במדעים המדויקים ובהנדסה, הנשים עדיין מיעוט.
1+השתתפות גבוהה יותר בכוח העבודה – אך השכר עדיין נמוך יותר
בשנת 2024, 59.6% מהנשים בגיל 15 ומעלה השתתפו בכוח העבודה, לעומת 66.0% מהגברים. למרות העלייה ביציאת נשים לשוק העבודה, פערי השכר לא נעלמו. בעוד הפער בין שכר גברים לנשים בקרב שכירים הצטמצם ב-4.4 נקודות אחוז בעשור האחרון, הפער בקרב עצמאים דווקא התרחב ב-7.2 נקודות אחוז.
נשים בהייטק – עדיין מיעוט משמעותי
הייטק נותר ענף גברי ברובו. בשנת 2024, 148 אלף נשים הועסקו בהייטק, המהוות 34.8% מכלל המועסקים בתחום. למרות העלייה הקלה בייצוג הנשי, נשים עדיין רחוקות משוויון בענף שנחשב מהמשתלמים ביותר במשק.
פערים שנותרו בעינם
למרות ההובלה האקדמית והעלייה בשוק העבודה, נשים עדיין נמצאות בעמדת נחיתות כלכלית. פערי השכר, הייצוג הנמוך בתחומים מתגמלים והעובדה שנשים רבות עובדות במשרות חלקיות או בענפים שבהם השכר נמוך יותר, תורמים לכך שהכנסותיהן נותרות נמוכות משל גברים.
