פרסום ראשון: היועמ"שית סירבה לאפשר לממשלה ייצוג נפרד בתשע עתירות לבית המשפט, כך עולה מהנתונים שהיא עצמה מסרה.
בין המקרים המוכרים:
• עתירה לבג"ץ נגד מתן רישיונות נשק בידי המשרד לביטחון לאומי
• עתירה לבג"ץ נגד מינוי אודליה מיס לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה
• עתירה מנהלית של פורום המשפחות השכולות נגד החלטת משרד החינוך שלא לאפשר להם להיכנס לבתי הספר
היועמ"שית, כמובן, לא התנדבה למסור את המידע, ועשתה זאת רק לאחר שבית המשפט אילץ אותה, בעקבות עתירת הארגונים "חותם" ו"בוחרים במשפחה".
המשמעות של איסור הייצוג החיצוני הוא שהיועמ"שית מצטרפת לעותרים, לכן עמדת הממשלה לא נשמעת. בכך, הדיונים נערכים הלכה למעשה במעמד צד אחד בלבד. הנתונים האלו עשויים לתרום לניסיונות הקואליציה לפטרה.
בדצמבר האחרון פרסמתי כי בעקבות אותה עתירה, היועמ"שית מסרה שהיא סירבה לייצג את הממשלה ב-15 מקרים שונים, אך זה היה נתון חלקי, מכיוון שבאותם מקרים היא אפשרה ייצוג חיצוני. אגב מדובר במספר גבוה פי חמישה מהיועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, שסירב לייצג את הממשלה רק שלוש פעמים במהלך כהונתו.
מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה ומגיש העתירה מסר: "בתיקים אלו עמדת הממשלה זכתה פעמים רבות להכרה, לפחות מטעם חלק מהשופטים, דבר המעיד כי לא מדובר בהחלטה שלא ניתן להגן עליה אלא בחוסר רצון להגן עליה. היועמשי"ת לעומתית לממשלת ישראל ולמדינת ישראל. האחריות על כך שהיא עדיין לא פוטרה היא על ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין".
