חגי לובר, אביו של יהונתן לובר ז"ל שנפל בקרב בעזה, פרסם היום (שלישי) פוסט ברשתות החברתיות שלו בעקבות הלוויית בני משפחת ביבס – שירי, אריאל וכפיר הי"ד, הבהיר כי הכאב והצער אינם צריכים להתפרש כרגשות אשמה, והתייחס לשלטי ה"סליחה" שהונפו במהלך ההלוויה.
"כשאתם רואים אותנו כואבים ובוכים ולבכם יוצא אלינו, אל תתבלבלו בהבנת הרגש שלכם. זו לא אשמה, זו השתתפות בצערינו שהוא גם צערכם שלכם", כתב לובר והדגיש כי "אין לי שום צורך להתנצל, לא אני הרגתי אותם ולא אני גרמתי למותם. אני לא מבלבל בין רגשות כאב לרגשות אשמה, וגם אתם לא צריכים לבקש סליחה".
1+לובר הזהיר: "סליחה פירושה אשמה. האשמה של עצמנו מובילה לסכנה חמורה של הדרדרות לחילופי מהלומות בתוכנו, לציד אשמים, ולהכאה על החזה של הצד הפוליטי המתנגד לנו". לדבריו, יש למקד את האשמה רק באויב: "האשמה היא על אויבינו האכזריים. רק עליהם. הם טבחו, הם רצחו, הם אנסו, הם החריבו – ואין להם סליחה, ואין להם מחילה ואין להם כפרה".
"יש להשמיד אותם. את הרוע הזה. ואנו חייבים להמשיך לעשות זאת דרך קני הרובים, הטילים והתותחים. עד השמדתם", כתב האב השכול וקרא לחקטר את הטעיות המדיניות הצבאיות והאזרחיות רק אחרי המלחמה.
1+את דבריו חתם בקריאה ברורה למשתתפי ההלוויה: "אל תניפו שלטי סליחה. הניפו שלטי הזדהות, חיבוק, צער ואהבה. לא עת דרישת סליחות העת הזו. לא עת חיפוש אשמים. עת החזרת חטופינו. עת השמדת אויבינו. עת ניצחון".
