שלוש שנים חלפו מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, במהלך שזעזע את העולם ושינה את הסדר הגיאופוליטי. המלחמה, שהחלה כ"מבצע צבאי מיוחד" לטענת הקרמלין, התפתחה במהרה לעימות רחב היקף שהביא לאבדות כבדות, השפעות כלכליות עולמיות ומשברים הומניטריים חסרי תקדים.
הפלישה הרוסית נבעה, בין היתר, משאיפתה של מוסקבה למנוע את התקרבותה של אוקראינה לברית נאט"ו והאיחוד האירופי, לצד רצונה לבסס שליטה מחודשת באזורים שהיו בעבר תחת השפעתה. עם זאת, אוקראינה הפתיעה את העולם בהתנגדות עיקשת, תוך קבלת סיוע נרחב ממדינות המערב, שהוביל לקרבות מתמשכים והקפאה של קווי החזית במספר אזורים.
במהלך שלוש השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בשליטה הטריטוריאלית. רוסיה השתלטה על כ-70,050 קמ"ר מאז תחילת הלחימה, ובסך הכול שולטת כיום על 19% משטח אוקראינה, כולל חצי האי קרים והאזורים הבדלניים בדונבאס, שהיו תחת השפעתה עוד לפני הפלישה.
הנתונים בטבלה מבוססים על דיווחים מהמכון ללימודי מלחמה (ISW), מודיעין מערבי ודיווחי שטח מאומתים.
עם זאת, על אף הישגיה הטריטוריאליים, רוסיה לא הצליחה להגשים את מטרתה הראשונית לכבוש את קייב ולהפיל את המשטר האוקראיני. אוקראינה, מנגד, הצליחה להשיב לעצמה שטחים בחזיתות שונות, תוך כדי שהיא מקבלת ציוד צבאי מתקדם ממדינות המערב.
אחת ההשלכות החמורות ביותר של המלחמה היא האבדות הכבדות. לפי הערכות בינלאומיות, רוסיה איבדה למעלה מ-700,000 חיילים, בין אם נהרגו או נפצעו, ו-48,000 נוספים הוכרזו כנעדרים.
1+בצד האוקראיני, מספר הנפגעים עומד על כ-400,000, עם כ-35,000 נעדרים. לצד האבדות הצבאיות, מספר האזרחים שנהרגו באוקראינה עומד על 12,340, בעוד שברוסיה נהרגו 387 אזרחים. ההפגזות המתמשכות בערים אוקראיניות הובילו להרס רחב היקף ולמצוקה הומניטרית אדירה, כאשר מיליוני אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ולמצוא מקלט במדינות השכנות.
המספרים מבוססים על הערכות המודיעין האמריקני והבריטי, נתוני משרד ההגנה האוקראיני, ונתוני ארגוני זכויות אדם בינלאומיים.
הנתונים מבוססים על מחקרי מכון Oryx, משרד ההגנה הבריטי, נאט"ו ודיווחים רשמיים מהשטח.
המלחמה גרמה גם למשבר עקורים חסר תקדים. לפי נתונים רשמיים, כ-10.2 מיליון אזרחים אוקראינים נעקרו מבתיהם, מתוכם 3.7 מיליון נעקרו בתוך המדינה, בעוד ש-6.5 מיליון נמלטו למדינות אחרות כפליטים. ברוסיה, לעומת זאת, נרשמה הגירה של כ-800,000 אזרחים, בעיקר בשל לחץ כלכלי ופוליטי, כאשר רבים מהם מחפשים מקלט במדינות מערביות או שכנות כדי להימנע מגיוס חובה לצבא.
הנתונים בטבלה מבוססים על נתוני סוכנות האו"ם לפליטים (UNHCR), האיחוד האירופי ודיווחים רשמיים של ממשלות מקומיות באוקראינה וברוסיה.
בזירה הכלכלית, אוקראינה ספגה את המכה הקשה ביותר, עם צמיחה שלילית של 22.6% בתמ"ג מאז 2022, בעוד רוסיה הצליחה לשמור על צמיחה של 5.6% בתקופה זו, הודות לשוקי אנרגיה ומסחר עם מדינות שאינן כפופות לסנקציות המערביות.
עם זאת, התחזיות מצביעות על כך שכלכלת רוסיה צפויה לצמוח בקצב איטי של 1.6% בלבד בשנת 2025, בעוד אוקראינה מצפה להתאוששות מסוימת עם צמיחה של 2.5%. שערי המטבעות של שתי המדינות ספגו ירידות חדות, כאשר הרובל הרוסי איבד 13% מערכו מאז הפלישה, וההריבניה האוקראינית צנחה ב-27%.
בתחום התשתיות, אוקראינה נפגעה באופן חמור, עם השמדת 64% מיכולת ייצור החשמל במדינה בעקבות תקיפות רוסיות מתמשכות. המדינה נאלצת להסתמך על שלושה כורים גרעיניים סובייטיים ישנים לצורך ייצור מרבית החשמל שלה. גם ברוסיה נרשמה פגיעה מסוימת, כאשר לפי הערכות, מתקפות אוקראיניות פגעו בכשישית מיכולת ייצור הדלק במדינה, אך היא הצליחה להתגבר על כך בזכות ייבוא חלופי.
הנתונים מבוססים על דו"חות של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הבנק המרכזי של רוסיה, הבנק הלאומי של אוקראינה וניתוחים פיננסיים של Bloomberg.
לאחר שלוש שנות מלחמה, מאמצים דיפלומטיים מתחדשים בניסיון להביא לסיומה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שוחח לאחרונה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושלח את שליחו המיוחד סטיב וויטקוף למוסקבה לשיחות שנמשכו על פי דיווחים שעות ארוכות.
נוסף על כך, טראמפ הודיע על כוונתו להיפגש עם פוטין בערב הסעודית, במה שעשוי להיות צעד משמעותי לקראת הסכם הפסקת אש. עם זאת, בקייב מתייחסים בזהירות למגעים הללו, תוך שהם דורשים שתהליכי המשא ומתן יכללו גם את מדינות אירופה וערבויות בינלאומיות לביטחונה של אוקראינה.
1+שלוש שנים לאחר פרוץ הקרבות, המלחמה באוקראינה ממשיכה לעצב מחדש את יחסי הכוחות הגלובליים. השפעותיה הכלכליות והפוליטיות מורגשות ברחבי העולם, בעוד שהמצב בשטח מעיד על קיפאון צבאי ועתיד לא ברור. המאמצים הדיפלומטיים עשויים לסמן את תחילת הסוף של הסכסוך, אך עדיין לא ברור האם יבשילו לכדי הסכם שיוביל ליציבות ארוכת טווח באזור.
