רני עמרני פרשן לענייני איראן תיאר היום (שלישי) ב"ישראל הבוקר" כי כבר ארבעה ימים שאיראן סוערת בעקבות רצח מסתורי של סטודנט סמוך לאוניברסיטה. המפגינים טוענים כי מדובר בחיסול מכוון של משמרות המהפכה, מאחר שהצעיר היה פעיל מחאה שהתבטא נגד המשטר. מנגד, משמרות המהפכה מכחישים וטוענים כי מדובר בשוד אלים שהסתבך. אך ללא קשר לגרסה הרשמית, הרחובות בוערים – והמשטר מתחיל להילחץ.
לדבריו, בעוד המהומות החלו כתגובה לרצח, הן התרחבו במהרה לנושאים רחבים יותר – הכלכלה הקורסת, השחיתות והדיכוי הפוליטי. סטודנטים ואזרחים מנצלים את המומנטום כדי להעלות דרישות רחבות יותר נגד ההנהגה, והמשטר יודע זאת היטב.
גורמים באופוזיציה האיראנית מזהירים כי כל עימות אלים מצד המשטר עלול להבעיר את המדינה אף יותר. ניסיון העבר הוכיח כי דיכוי אלים של הפגנות הוביל להסלמה ולמחאות מתמשכות, כמו במהומות החיג'אב של השנה שעברה, בהן נרצחה מחסה אמיני.
האם זו תחילתה של מהפכה? השאלה הזו עולה שוב ושוב בכל התפרצות מחאה באיראן, אך המציאות מורכבת. המשטר מחזיק עדיין במנגנוני דיכוי חזקים, אך חולשתו מורגשת יותר מאי פעם. האופוזיציה הפנימית מתחזקת, והעם האיראני – בניגוד לאוכלוסיות בעזה ובלבנון – ברובו הגדול מתנגד למשטר.
