נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נשאל הערב (רביעי) האם הממשל בוושינגטון עשוי להפעיל את ה-CIA כדי לחמש גורמי אופוזיציה איראניים במסגרת ניסיון להוביל להתקוממות עממית נגד שלטון האייתוללות בטהרן – ובחר להותיר את הסוגיה בעמימות מוחלטת. טראמפ נמנע מאישור קיומה של תוכנית כזו, אך במקביל סירב לשלול אותה על הסף, והבהיר כי אינו מוצא לנכון להתייחס בפומבי למהלכים מסוג זה.
במהלך חילופי דברים עם עיתונאים, הוצגה לטראמפ השאלה הנוקבת: "אם אתם רוצים שהעם האיראני יתקומם, האם תשלחו את ה-CIA לחמש את האיראנים?". הנשיא השיב בקצרה: "אני לא הייתי רוצה לומר את זה. זה לא יהיה הולם לומר". התשובה משכה תשומת לב רבה בוושינגטון דווקא בשל מה שטראמפ בחר שלא לומר, כאשר נמנע במפגיע מהכחשה מפורשת של האפשרות שהממשל שוקל סיוע צבאי לאופוזיציה.
לצד סירובו לשלול את חימוש המורדים, טראמפ העביר מסרים תוקפניים במיוחד כלפי טהראן והצהיר במפורש: "אני מוכן לבצע מתקפה נוספת באיראן". הנשיא אף חשף פעילות מבצעית שכבר הוצאה לפועל באזור מצר הורמוז, תוך שהוא לועג לחוסר האונים של הצבא האיראני: "השמדנו את כל הציוד החדש שהם ניסו להציב לאורך מצר הורמוז; חלקו הגנתי וחלקו התקפי. הם ניסו לאתר את הספינות, כי הם פשוט לא מסוגלים לראות אותן".
בדבריו התייחס טראמפ גם לחדירה המודיעינית העמוקה של ארצות הברית, והציג מעקב אמריקני טוטאלי במילים בוטות במיוחד:נ "אנחנו רואים כל דבר שהם עושים. הם אפילו לא יכולים ללכת לשירותים בלי שאנחנו נראה את זה".
בהמשך דבריו התייחס הנשיא למצבו הפנימי המעורער של השלטון בטהרן, וטען כי שליטת האייתוללות ברחוב מתקרבת לקצה:נ"המשטר הולך ונחלש, ובשלב מסוים הם כבר לא יוכלו לירות באנשים בקלות כזו. העם לא יסכים להמשיך לסבול את זה." בהקשר זה הציג טראמפ נתונים קשים על היקף ההרג במחאות העממיות, וטען כי מניין הקורבנות ממשיך לזנק בחדות: "נכון ללפני שלושה חודשים, נהרגו שם 52 אלף מפגינים. עכשיו אני שומע שהמספר עלה בעוד 20 עד 25 אלף. בסך הכול נהרגו שם קרוב ל-65 אלף מפגינים".
ההתבטאויות הללו אינן מגיעות בחלל ריק, אלא לאחר חודשים ארוכים שבהם עלו דיווחים סותרים סביב תמיכה אמריקנית אפשרית במורדים חמושים. בחודש מרץ דווח כי ממשל טראמפ ניהל מגעים עם גורמים כורדיים המתנגדים למשטר בטהראן, וחלק מהפרסומים טענו כי נבחנה האפשרות לספק להם גב צבאי. מנגד, דיווח אחר, שהתבסס על גורם בכיר בכורדיסטן העיראקית, הכחיש את הטענות וציין כי טראמפ לא ביקש מהכורדים לפלוש לאיראן וכי לא הופעלה באותה עת תוכנית חשאית של ה-CIA לחמש אותם.
הסוגיה הזו הוצפה שוב בחודש מאי, אז נשאל מזכיר המדינה מרקו רוביו על דבריו של טראמפ שלפיהם היה רוצה לראות את העם האיראני מתנגד לשלטון. רוביו סירב לחשוף האם נשק אמריקני מועבר בפועל, והציג את הדברים כמשאלת לב עקרונית לראות את האזרחים נאבקים במדכאיהם. במקביל, גם בקונגרס גברו הקולות שקראו לעבור לפעולה מעשית: הסנאטור הרפובליקני טד קרוז דרש בגלוי מהממשל לחמש מתנגדי משטר בתוך איראן, וטען כי הפלת השלטון צריכה להתבצע בידי איראנים שיילחמו בעצמם על חירותם, ללא צורך בשליחת כוחות אמריקניים לקרקע.
השילוב בין רמיזות על פעילות חשאית של ה-CIA, מוכנות מוצהרת להנחתת מתקפות צבאיות נוספות, תקיפת מטרות במצר הורמוז והפגנת עליונות מודיעינית מוחלטת, מסמן עליית מדרגה משמעותית במדיניות הלחץ המרבי של ממשל טראמפ על איראן.
הנשיא משלב בין איום בפעולה צבאית ישירה נגד נכסי המשטר לבין הישענות על תסיסה עממית רחבה בעקבות ממדי ההרג ההמוני במחאות. העמימות המכוונת סביב חימוש האזרחים, לצד האזהרות החמות של טראמפ, משאירות את הנהגת טהראן במגננה מתמדת בשתי חזיתות מקבילות – מול איום צבאי ומודיעיני אמריקני מבחוץ, ומול התקוממות אזרחית גוברת מבפנים.
