הבגידה בירושלים
כ"ט בנובמבר 1947. המאבק של המחתרות הביא להצבעה באו"ם על עתידה של ארץ ישראל. האו"ם הציע לחלק את הארץ בין היהודים והערבים, ולהשאיר את ירושלים בשליטה בין לאומית. הנהגת הישוב הסכימה להצעת האו"ם ולמעשה ויתרה על ירושלים כבירת ישראל.
אותו ויתור על ירושלים, או במילים אחרות "הבגידה בירושלים" לא התרחש במקרה. היחס בין ארץ ישראל וירושלים באומה, הוא כיחס בין הגוף והנשמה באדם, וכיחס בין שמים וארץ בעולם.
התנועה הציונית ממרדה ביהדות בילדותה, הפקירה את ירושלים בבגרותה, ובעקבות כך איבדה את תחושת הביטחון בצדקת דרכה.
המטרה – בית המקדש
זמן קצר לפני שנרצח בידי הבריטים, ניסח אברהם "יאיר" שטרן את י"ח עיקרי התחייה של מחתרת לח"י, ובסעיף האחרון הגדיר את תכלית המלחמה בהקמת הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה.
למרות הסכמה בה היה נתון, ולמרות התדמית הקיצונית והמסוכנת שדבקה בו ובמחתרת, התעקש יאיר להקדיש זמן להגדרת מטרות המלחמה ולהדגיש דווקא את החזון המשיחי, מתוך הבנה שהעם היהודי צריך אופק רוחני משמעותי כדי להתגייס למלחמת השחרור הלאומית שלו.
ישראל אלדד הסביר שכל המונחים שהגדירו את הקמת המדינה אצל דור המייסדים, הושאלו מתוך הז'רגון הנוכרי של אירופה ולא מתוך עולם המושגים של העם היהודי.
תרבות אירופה היתה מורכבת ממורשת יוון בה עולם האידיאות מופרד מהעולם הממשי, וממורשת הנצרות בה הכנסייה התנתקה מהמלוכה.
בעולם היהודי אין נתק בין שמים וארץ ולא בין גוף ונשמה, ולכן גם אי אפשר להפריד בין שחרור הגוף והרוח.
אין תקומה לארץ ישראל בלי ירושלים, אין שחרור לעם היהודי ללא היהדות, ואין חירות משלטון זר בלי חירות מתרבות ניכר.
עם סגולה
כמה סמלי הוא שמו של ה-כ"ט בנובמבר. חציו תאריך עברי וחציו לועזי. חציו מאבק יהודי לעצמאות וחציו הזדקקות להכרה של אומות העולם בזכותנו למדינה. כך נראתה המרת חלום הדורות לגאולה שלמה בחלום פרודוקטיבי של מדינת לאום, כיסופים לביאת משיח בן דוד בחברה אזרחית משגשגת כלכלית.
מטרת העם היהודי היא להיות אור לגויים. לא רק באורח החיים המיוחד שלנו, אלא גם בהגדרת הלאומיות שלנו כמודל לחיקוי בין לאומי. לא רק לאומיות מתגוננת מאויבים, ולא רק שחרור העם מכבלי שיעבוד מלכויות, לא רק חיבור לאדמה, אלא גם שחרור ברוח ובנין בית המקדש. עם ישראל צריך להנחיל לאנושות לאומיות אחרת, כזאת שיש בה שאיפות רוחניות ושמימיות, ולא רק חיקוי של מודל "גויי הארצות ומשפחות האדמה".
מלחמת חרבות ברזל הביאה עדנה לז'רגון של תקופת הקמת המדינה בקרב המחנה הלאומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לקרוא למלחמה "מלחמת התקומה", עירית לינור דורשת "כיבוש, גירוש והתיישבות" בסגנון מפא"י. הציבור מתחזק בדרישה לתפוס שטחים כדי להנחיל תודעת ניצחון לנו ותבוסה לאויב.
אך אל לנו לחזור על הטעויות של ימי הקמת המדינה. אם נבקש שוב גוף ללא נשמה, הוא יחזור ויתנוון לאחר שתמוצה ההתעוררות הלאומית שבאה בעקבות המלחמה.
ניצחון אמיתי יבוא כאשר תהיה מאחוריו דרישת גאולה, שחרור חבלי ארץ ובניית בית המקדש בירושלים:
"ארץ ישראל מהפרת ועד היאור, ומקדש עומד על הר המור".
