ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון לעשור הקרוב הציגה היום (שני) את המלצותיה לראש הממשלה, תוך הדגשת הצורך בשינויים משמעותיים במבנה כוח האדם בצה"ל ובתוספת של מילארדים רבים לתקציב הביטחון.
הוועדה קוראת להאצת הארכת שירות החובה ל-36 חודשים וליצירת כ-8,000 תקנים למסגרות לוחמות במודל קבע קצר. שינויים אלו, לדבריה, נדרשים כדי להתמודד עם העומס הכבד על מערך המילואים ולשפר את כשירות הצבא לאתגרים ביטחוניים.

עיקרי ההמלצות – שירות החובה
הועדה ממליצה להאיץ את מימוש הארכת משך שירות החובה ל-36 חודשים לצד הקמת מסגרות מבוססות קבע קצר לצורך הפחתת העומס על מערך המילואים. כמו כן הוועדה ממליצה שצה"ל יקים מסגרות לוחמות חדשות מבוססות על תוספת בקבע קצר והוצאתם ממגבלת השיאים והתקינה וממסגרת ההוצאה על השכר.
בנוסף, הוועדה ממליצה על מיצוי שרות הנשים- נדרש לשלב יותר נשים במגוון התפקידים הקיימים בצה"ל, בהתאם ליכולותיהן ולתנאי הקבלה הרגילים, תוך שמירה על פקודת השילוב הראוי.

עיקרי ההמלצות – מילואים
הועדה ממליצה להמשיך למצות חיילים מתוך פוטנציאל החיילים שנמצאים בפטור.
בהתאם למפת האיומים הביטחוניים על מדינת ישראל וכדי לשמר את הכשירות מבצעית של מערך המילואים, קיים צורך חיוני להגדלת סד"כ המילואים, ולשמירת מוכנותו וכשירותו.
העומס על משרתי המילואים – הועדה מבינה כי בשנים הקרובות צה"ל יזדקק להפעלת משרתי המילואים בעצימות יותר גבוהה מהרגיל, אך יחד עם זאת הועדה ממליצה לעשות ככל הניתן כדי להפחית חלק מהעומס על משרתי המילואים.
משרתי מילואים לוחמים – נדרש להמשיך ולבנות מנגנונים דיפרנציאלים בין משרתי מילואים לוחמים לבין משרתי מילואים שאינם לוחמים.

המלצות הוועדה לבניין הכוח בגבולות
– שינוי פרדיגמה משמעותי בתפיסת הבט"ש והגנת הגבולות.
– התארגנות אחרת להפעלת כוח, לצד בניין כוח.
– הקמת מכשול מזרחי והקמת אוגדה מזרחית.
– ארגון המרחב בפד"ם.
– חיזוק מערך ההגנה בגבול לבנון וסוריה.
– חיזוק המכשול בקו התפר והגברת יכולת האיסוף והאש בצורה משמעותית, כחלק אורגני ממערך הגבולות וכחלק משינוי התפיסה.
עיקרי האיומים
– איום הגרעין האיראני: איום קריטי שיש לסכל אותו, בכל מחיר ובכל דרך, ישירה או עקיפה.
– איום החיכוך היזום או התגובתי לאורך הגבולות: יו״ש, לבנון, עזה, סוריה וירדן.
איום האש הקרובה – בעיקר מלבנון, והרחוקה איראן.
– איום ההתחמשות מחדש -בעיקר בלבנון, אך גם בסוריה ובעזה.
– איום ״השינוי הדרסטי״ – מדינות עימן יש לישראל הסכמים או יחסים, ובכל מקרה הם לא נמצאות בעימות פעיל עם ישראל.
– איום על היתרון הטכנולוגי – ארגונים ומדינות בינוניות וקטנות יכולות כיום להשיג בשוק החופשי יכולות שנחשבו בעבר מעצמתיות.

תקציב 2025:
בנוגע לתקציב הביטחון, הדו"ח ממליץ על הקצאת תוספת של 9 מיליארד ש"ח בשנת 2025 לצורך התעצמות, כאשר 3 מיליארד מתוכם יוסבו מתוך התקציב שאושר לבט"ש המוגבר. הסכום הנותר, 6 מיליארד ש"ח, יתווסף מתקציב המדינה, וזאת ללא העלאת מיסים.
הוועדה ממליצה להקצות את התוספת למספר תחומים קריטיים, בהם חיזוק ההגנה בגבולות, הגדלת המלאים הצבאיים, שיפור התמרון הצבאי ופיתוח עצמאות חימושית. "על אף המורכבות הכלכלית של 2025, יש להשקיע את מלוא התקציב הדרוש למוכנות למלחמה רחבה מול איראן", צוין בדו"ח.
מעבר לתקציב, הוועדה הדגישה את החשיבות של התאמת מבנה צה"ל לאיומים העתידיים, כולל הרחבת יכולות התקיפה במעגל השלישי והרחבת המוכנות האסטרטגית למלחמה. היא גם ממליצה על הקמת גוף ניהול סיכונים מקצועי ונפרד במערכת הביטחון ושיפור משמעותי בתשתיות הטכנולוגיות. הדו"ח מסכם באזהרה: "אסון 7 באוקטובר לא התרחש כתוצאה מחוסר תקציב, אך המלחמה חשפה פערים משמעותיים שאסור להזניחם".
