שינוי אזורי במזרח התיכון: שנת 2024 תיזכר, בפן הביטחוני והצבאי, כשנה שבה פירקה מדינת ישראל שורה ארוכה של אויבים בזה אחר זה – החל מארגון הטרור הרצחני חמאס שביצע את טבח ה-7 באוקטובר, המשך באויב הגדול חיזבאללה, משטר אסד שקרס ונעלם ולקינוח – מכות משמעותיות על החות'ים והאיראנים.
בניתוח שפרסם העיתון האמריקני הנפוץ, ה"וול סטריט ג'ורנל" שידוע כאוהד ישראל, נכתב כי מנהיגים בישראל אומרים שהניצחונות הצבאיים של צה"ל ייצרו עמדה אסטרטגית חזקה יותר לישראל, וזו בתורה פותחת את הדלת להישגים דיפלומטיים בעתיד, בזמן שמדינות ערב מחפשות שותפים לשמור על עצמן מפני הכוח האיראני במפרץ.

"לראשונה בתולדות הציונות יש הזדמנות לישראל להיות מעצמה אזורית", אמר ל-WSJ אבנר גולוב, לשעבר מנהל בכיר במועצה לביטחון לאומי של ישראל. זה לא יהיה הישג קל לביצוע, במיוחד כשדעת הקהל ברחבי העולם הערבי הפכה עוינת יותר לישראל בגלל המלחמה בעזה, אבל כשעיני העולם ממוקדות בזוועות העולות מהריסות משטר אסד וכשבאופק מתקרבת עסקה עם חמאס והפסקת אש בעזה, ישראל עשויה למצוא עצמה בעמדת כוח לשיפור תדמיתה הבינלאומית ולהקפצת מעמדה הדיפלומטי.
לפי הדיווח, גורמים ישראלים בהווה ובעבר דוחפים ל"צעדים אגרסיביים" לבניית ברית ישראלית, אמריקאית וערבית-מתונה הכוללת בתוכה את סעודיה – ולבדוק את השפעתה של איראן במזרח התיכון. בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, שהתעמת עם איראן בקדנציה הראשונה שלו וזו גם ניסתה להתנקש בו במהלך המרוץ לבית הלן, עוררה תקוות נוספות לברית כזו.

דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "המלחמה בעזה הניעה רצף אירועים. ישראל החלישה את איראן על ידי פירוק היכולת הצבאית של בעלי בריתה – חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון. ההצלחות הללו גרמו והובילו לנפילת משטרו של בשאר אסד בסוריה, בעל ברית מרכזי של טהרן. ישראל גם חיסלה את ההגנה האווירית של איראן בשני סבבים של תקיפות אוויריות, והותירה את טהרן פגיעה וחשופה בכל עימות עתידי".
דנון אמר כי "אנו מצפים שהנחישות והכוח שהפגנו בשנה האחרונה, יובילו ליציבות אזורית חזקה יותר". שרן השכל, סגנית שר החוץ סער, אמרה כי מכיוון שישראל הראתה את יכולתה הצבאית במספר חזיתות, "מדינות רבות נוספות מבינות שעליהן לעבוד יחד בשיתוף פעולה עם ישראל". קשרים מעמיקים, כולל נורמליזציה עם סעודיה, יבודדו עוד יותר את איראן, טענה השכל.
ישראל וסעודיה היו קרובות להסכם כזה לפני שפרצה המלחמה, אבל מאז – הפכה ריאד לביקורתית מאוד כלפי פעולותיה של ישראל בעזה ובלבנון. יחד עם זאת, יורש העצר בן סלמאן שמר על העמדה המסורתית לפיה נורמליזציה עם ישראל אפשרית אם זו תסכים "לפתור" את "הסוגייה הפלשתינית".

בריאיון שהעניק לאחרונה ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישנה אופטימיות להסכם נורמליזציה עם סעודיה – ברגע שישראל תשיג עסקה עם חמאס לשחרור החטופים שבעזה ולאחר השגת מטרות המלחמה וסיומה ברצועה.
איתמר רבינוביץ', לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, אמר ל-WSJ כי לסכסוך הנוכחי במזרח התיכון יש "משמעות רחבה יותר" כאשר איראן מפתחת קשרים הדוקים יותר עם רוסיה, וזו בתורה מתקרבת למדינות המתחרות בארה"ב ובעלות בריתה. "זה לא רק סכסוך אזורי, אלא קונפליקט עולמי נגד קואליציית רוסיה, סין, צפון קוריאה", אמר רבינוביץ'.

הסופר והוגה הדעות מיכה גודמן אמר לעיתון האמריקאי כי "מתחילת המלחמה, אחת השאלות המרכזיות של ישראל בשקלול הפשרות של המלחמה הייתה, האם תהיה לה יד חופשית לממש את מטרותיה הצבאיות לפני שההשלכות והתוצאות הדיפלומטיות של המלחמה יהפכו למכריעות".
גודמן הוסיף ואמר: "היינו צריכים להחזיר את ההרתעה – וכדי להחזיר את ההרתעה, היינו צריכים לעשות דברים שמפחיתים את הלגיטימיות שלנו בעולם. אני חושב שישראל הצליחה להשיג את זה".
