התרסקות הציר השיעי: האם איראן הבאה בתור?

ישראל נמצאת בתהליך גדול, שבסופו ייתכן שהציר השיעי במזרח התיכון יתפרק. היום (שני) הודיעו המיליציות השיעיות בעיראק שהן מפסיקות את התקיפות כלפי ישראל. איראן מנסה להמעיט בחשיבות האירוע הזה, ומסבירה אותו בדף מסרים שבו כל הבכירים שלה אומרים שזה לא משמעותי.

משבר חריף מבית

באיראן בינתיים מתמודדים עם משבר לא פחות חמור. יש שם בעיית אנרגיה חמורה שמאיימת לשתק את המדינה ולהצית את זעם הציבור. תחנות כוח שובתות, החשמל כושל ואפילו התאורה בכבישים כובתה. הנשיא מסעוד פזשכיאן, במקום לספק פתרונות מעשיים, המליץ לאזרחים "להתלבש חם".

הציבור האיראני כבר הבין: מיליארדים שהיו יכולים להציל את משק האנרגיה הופנו לטרור שאיראן יצרה במזרח התיכון נגד ישראל. הכסף בוזבז על תמיכה במשטר אסד, חיזבאללה ופרויקטים די כושלים בציר השיעי, בעוד שהמשק המקומי נשאר מוזנח. היום, התוצאה ברורה: הפסקות חשמל יומיומיות, משבר גז חריף וזיהום אוויר שמסכן את הבריאות של מיליוני אזרחים.

ואם זה לא מספיק, הכלכלה האיראנית נמצאת בתחתית חדשה. המטבע האיראני ממשיך לצלול והסנקציות שממשל טראמפ מתכנן להחזיר צפויות להחריף את המצב. נוסף לכך, התקיפות שמיוחסות לישראל בשנה האחרונה נגד בתי זיקוק ופיצוץ צינורות גז לא תרמו למצב.

התסיסה הפנימית גוברת

ברחובות איראן הסבל והייאוש ניכרים. מחאות קטנות פורצות בערים המרכזיות – טהרן, משהד ואספהאן – התושבים צועקים נגד השחיתות, העוני והזנחת השירותים הבסיסיים. שווקים ריקים, תורים בלתי נגמרים לחלוקת גז וחשמל ונוכחות כבדה של כוחות ביטחון שמצביעים על מדינה על סף התפרצות. הקולות האלה נשמעים גם בפרלמנט האיראני.

מדינה על סף קריסה ?

הלחץ על המשטר גובר, והקרקע מתחילה לרעוד. הציבור זועם, והשאלה הגדולה היא כמה זמן עוד אפשר להחזיק מעמד במצב הזה. אם משבר החשמל מסמל משהו, הוא שאיראן קרובה לנקודת רתיחה – לא רק פיזית, אלא גם פוליטית. האם זאת תחילתה של מחאה שתוביל להפיכה כמו שקרתה בסוריה? התשובה עדיין לא ברורה.