שנה מפרוץ המלחמה, ב-7.10.24, גיבור ישראל, רס"ל (מיל') ניר דוד חדד, בן ה-28, לוחם בגדוד חש"ן 129, חטיבה 8, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה בחודש יוני האחרון בקרב בצפון רצועת עזה ומאז נלחם על חייו.
ניר היה לוחם אמיץ, אדם חברותי שאהוב על כל סובביו ולמעשה, בשלב הראשון של המלחמה הוא כלל לא זומן, אך הוא החליט שכעת זה הזמן שלו להגן על המולדת ובחר להתנדב ולקחת חלק במלחמה הצודקת על המדינה.
2+בתקופת שירותו בסדיר, ניר היה מפקד טנק מוערך ומאז פרוץ המלחמה, ניר שירת במילואים תחילה שלושה חודשים בצפון, חזר הביתה ובתחילת חודש יוני זומן שוב למילואים בדרום ולאחר שבועיים נפצע בקרב ממטען שהתפוצץ על הטנק בו שהה באזור ציר נצרים.
מאז הפציעה, ניר היה מאושפז בטיפול נמרץ בבית החולים ולאחר מאבק ממושך, הרופאים נאלצו לקבוע את מותו. ניר היה חניך בתנועת בני עקיבא בני ברק, בוגר ישיבת ההסדר בעתניאל ותושב בני ברק בעבר ופתח תקווה כיום. ניר התייתם מאביו בגיל צעיר והותיר אחריו אמא, אחים, אחיות, אלמנה וילדים אהובים.
כעת, אחיו הגדול, אלעד חדד כתב פוסט מצמרר בעמוד הפייסבוק שלו, בוא שלח מסר לאחיו הגיבור ושיתף על ההתמודדות הלא פשוטה, מאז שאחיו הקטן נפטר מפצעיו.
הפוסט המלא:
"ניר, ניר, אחי המיוחד, מעולם לא נתת להרגיש לבד, רצונך לקרב ולגבש תמיד השאיר גחלת של אש, ישיבות משפחתיות וישיבות קו וגוש על איזה רב וקשקוש, פנטזיות על כסף וריגוש כשבכיסנו אין גרוש ותשוקתך לחיים כמים מפכים תמיד מבעבע".
"כמה אני מתגעגע, לרגעים מאחה את נפשי פיסה לפיסה ובשאר הזמן, אני על מצב טיסה, גבר אבוד בעולם, זר לעצמי, זר לכולם, כי מי יבין נפש שעלתה בסולם, שחבקיו נעלמו והסולם התנדנד והפכתי להוא שלא עולה לא יורד".
"והיית לי אוזן וגב וכתף והליכתי כזקן – כפוף ומשתופף וסיגריות אינסוף למלא קצת אוויר והריאות כמו הלב שמאד השחיר. 'תעשו טוב' אמרת, 'תגשימו חלומות' – כמה קשה ליישם, כמה קל לצוות. ורוני ונגה, המשרות עליי רוגע, מי יתן ויידמו לך קצת ואמצא בהן נחת, מעט.. מעט.. לאט..".
2+