נ', מורה לגיאוגרפיה בת 40, עובדת באחד מבתי הספר של אונר"א ברצועת עזה כבר 15 שנה, מספרת לנו בריאיון בלעדי על ההסתה לרצח ישראלים המתרחשת בבתי הספר ברצועה.
בעדותה היא מתארת כיצד, לדבריה, רעיונות קיצוניים ואלימים מופצים בקרב תלמידים ותלמידות, גם באמצעות אנשי הוראה. כדי להבין את משמעות דבריה, צריך להכיר את הארגון שבו היא עובדת: אונר"א, הסוכנות שהקים האו"ם לטיפול בפליטים הפלשתינים ממלחמת העצמאות ובצאצאיהם.
אונר"א מציגה את עצמה כגוף ניטרלי, הפועל למען "הפליטים הפלשתינים". אלא שלמרות ההצהרה הזאת, לאורך השנים נחשפו מקרים שבהם עובדי הארגון היו מעורבים בפעילות טרור, ובהם גם עובדים שנקשרו לטבח שבעה באוקטובר. בהקלטות שפרסם צה"ל נשמעים מורים בבתי הספר של אונר"א ברצועה מספר על חלקו באירועי הטבח.
ובחזרה לנ', שמספרת כי הרעיונות לרצח ישראלים ולשימוש באלימות ממשיכים, לדבריה, להיות מופצים בבתי הספר בעזה. "מתרבים הרעיונות הקיצוניים, האלימים. זה מגיע גם ממורים והם מעבירים את הרעיונות לתלמידים ולתלמידות, במידה רבה. הם מסיתים אותם לרצח ולשימוש באלימות", היא מעידה.
לדבריה, גם אחרי ההרס והחורבן שהמיט שבעה באוקטובר על רצועת עזה, הרעיון של מתקפה נוספת על ישראל עדיין נוכח בבתי הספר של אונר"א. "בתקופה הנוכחית, מתגברים אצלם הרעיונות הקיצוניים במידה רבה, עד למצב שאולי יהיה 'שבעה באוקטובר' נוסף, וזה יביא להרס ולהרג יותר ממה שכבר ראינו", היא מזהירה.
נ' מתארת גם עימות עם אחת מעמיתותיה, שלטענתה הפיצה בקרב התלמידות רעיונות של רצח, אלימות וקיצוניות. "היה דיון ביני ובין מורה, על הרעיונות של שימוש באלימות ושל רצח וקיצוניות, שאותם היא זורעת במוחותיהן של התלמידות אצלנו. אמרתי לה שזה לא לרוח האסלאם", היא מספרת.
לטענתה, ההשפעה אינה נעצרת בחדר המורים. "הייתה לי תלמידה, שזרעו במוחה רעיונות קיצוניים, וגם היא דיברה איתה על רצח, אלימות והרס", היא אומרת.
לידי חדשות 14 הגיע גם תיעוד נוסף של מ', מורה בבית ספר של ממשלת חמאס ברצועת עזה, שאינו שייך אונר"א. גם עדותה של מ' עוסקת ברעיונות קיצוניים המופצים בקרב תושבי הרצועה.
מ' מדגישה כי לתופעה, לשיטתה, יש שורשים רחבים יותר מהשתייכות לחמאס. "הבעיה הזאת לא קשורה לממשלה ולא קשורה לחמאס. הבעיה נמצאת במוחותיהם של התלמידים, במוחותיהם של ההורים ובמוחותיהם של המורים", היא אומרת.
העדויות מעלות שאלות על התכנים והמסרים שאליהם נחשפים תלמידים ברצועת עזה, ועל תפקידה של אונר"א במערכת החינוך שבה היא מפעילה בתי ספר. לצד תפקידה המוצהר של הסוכנות בטיפול בפליטים הפלשתינים, עולה גם השאלה אילו רעיונות מועברים לדור הבא, והאם נעשים צעדים מספקים כדי למנוע הסתה לאלימות ולרצח.
