לאחרונה, על רקע מה שנראה כהתפרקות סוריה ועליית הג'יהאדיסטים לשלטון, חל זינוק במספר הדרוזים בגולן שמבקשים להתגייס לצה"ל, וכ-200 מהם מצויים בימים אלה בשלבים שונים של הליכי הגיוס.
זה מספר משמעותי מאוד בהתחשב בגודלה של הקהילה הדרוזית בגולן – קצת יותר מ-20 אלף תושבים, שמרוכזים בארבעה כפרים עיקריים: מג'דל שאמס, בוקעתא, מסעדה ועין אל קינייה.

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 רוב מוחלט של הדרוזים בגולן היסס להזדהות עם מדינת ישראל, ואף הפגין לא פעם הזדהות עם סוריה ועם משטר אסד. הסיבה העיקרית לכך הייתה חשש שביום מן הימים ישראל תחזיר את הגולן לסוריה, ואז המשטר העלאווי יבוא איתם חשבון. בנוסף, המשטר הסורי רכש בכמויות גדולות תפוחים מהמטעים שלהם.
עד טבח השבעה באוקטובר רק מעטים מאוד מבני הקהילה התגייסו לצה"ל, וחלקם היו פושטים את מדיהם לפני שחזרו לכפרים שלהם; מאז 7 באוקטובר חל גידול במגמה זו, ובימים האחרונים, על רקע עליית תח'ריר א-שאם – ארגון שרואה בדרוזים כופרים, נוטר להם על תמיכתם במשטר הסורי ותקף לא פעם את הכפרים הדרוזיים בגולן הסורי – חל כאמור זינוק במספר המבקשים להתגייס.

במקביל חלה עלייה משמעותית במספר הדרוזים מהגולן שמבקשים לקבל תעודת זהות כחולה ולהפוך לאזרחים ישראלים על מלא. עד עתה הם היו זכאים למעמד זה, אך רוב גדול מביניהם בחר להישאר במעמד של תושבי קבע, מהסיבות שצוינו לעיל.
נראה שלאחר עשרות שנים של תמרונים זהירים בין סוריה לישראל הדרוזים ברמת הגולן מתחילים לבחור צד, ולהצטרף לאחיהם בגליל שכרתו כבר לפני זמן רב ברית דמים עם המדינה.
