בימים אלה מתקיימות שיחות בין ישראל לסוריה בניסיון לבחון אפשרות להסדר ביטחוני, כך אמר היום (רביעי) גורם מדיני בכיר. לדבריו, בירושלים רואים בנשיא הסורי אחמד א-שרע, המוכר גם בכינוי אבו מוחמד אל-ג'ולאני, גורם שניתן לקיים עם שלטונו הידברות – אך נוקטים חשדנות באשר לתוצאותיה. הדברים מגיעים לאחר שבועות סוערים במיוחד ביחסים בין המדינות, שבמהלכם התקיימו מגעים בדרגים בכירים, הופסקו בעקבות תקיפה ישראלית – ולאחר ימים ספורים חודשו בפגישה בירדן.
הגורם המדיני התייחס לפתיחת ערוץ ההידברות מול דמשק וציין כי למרות העבר המורכב של ההנהגה הסורית, מתקיים כיום שיח פעיל בין הצדדים. לדבריו "ג'ולאני בר-שיח – השאלה היא מה תוכן השיח. לפני שנה הסדר ביטחוני לא צלח. בימים אלו יש שיחות איתם. במזרח התיכון חשדנות זו תכונה לגיטימית".

ארדואן: "מי שחושב שיכול לעצור את העם הטורקי – נידון לאכזבה"
האמירה מגיעה לאחר שבשבועות האחרונים נחשפו פרטים קונקרטיים על המגעים החשאיים בין ירושלים לדמשק. באוגוסט שוחח ראש המוסד רומן גופמן עם שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני. לפי שלושה מקורות ששוחחו עם רויטרס, מדובר באחד מערוצי הקשר בדרג הגבוה ביותר שנחשפו עד כה בין ישראל לממשל החדש בסוריה.
במרכז אותה שיחה עמדה דווקא טורקיה. לפי המקורות, גופמן העלה בפני א-שיבאני שאלות בנוגע להרחבת הנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה, אספקת נשק לצבא הסורי, העברת כלי טיס בלתי מאוישים ואפשרות להצבת כוחות נוספים במדינה. הנושא הפך לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין ירושלים לדמשק, בשל החשש הישראלי שהתבססות טורקית תצמצם את חופש הפעולה של ישראל בזירה.

הסנקציות שוחקות, הכוח מכריע: כך באמת נופלים משטרים
ארבעה ימים בלבד לאחר אותה שיחה החריף המשבר. חיל האוויר תקף את בסיס אבו א-דוהור בצפון-מערב סוריה, לאחר שבישראל טענו כי דמשק עמדה לאפשר לכוחות טורקיים להתפרס במקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחר התקיפה כי הסורים התעלמו מאזהרות ישראליות חוזרות בנוגע להתבססות הטורקית.
התקיפה טלטלה את המגעים. שר החוץ הסורי הודיע כי השיחות עם ישראל הוקפאו בעקבות הפעולה בבסיס, אך במקביל הבהיר כי דמשק אינה סוגרת את הדלת. א-שיבאני אמר כי הוא מצפה שהמשא ומתן על הסדר ביטחוני יתחדש בקרוב, והגדיר את עצירת התקיפות הישראליות ואת בניית האמון בין הצדדים כתנאים מרכזיים להתקדמות.

ארדואן ממשיך להתערב בסוריה – ושינה את תפקידו של הבכיר בדמשק
המשבר לא נמשך זמן רב. חמישה ימים לאחר תקיפת הבסיס, כבר נפגשו גופמן וא-שיבאני בירדן במסגרת שיחות בתיווך אמריקני. במשלחת הסורית השתתפו גם ראשי המודיעין הכללי והצבאי, ובצד הישראלי עמדה משלחת בראשות ראש המוסד. מטרת הפגישה הייתה להפחית את המתיחות ולמנוע הידרדרות נוספת בין המדינות.
לפי הדיווחים הסוריים, השיחות עסקו גם בסוגיה רגישה נוספת: המתח בין ישראל לטורקיה והחשש שסוריה תהפוך לזירת ההתנגשות ביניהן. הצדדים דנו במאמצים לצמצם את הפערים בין ירושלים לאנקרה ולמנוע מהעימות ביניהן לזלוג לשטח הסורי.
במקביל, א-שיבאני הציג בפומבי את היעד הסורי במשא ומתן. בריאיון לרויטרס הוא אמר כי דמשק מצפה לחידוש השיחות על הסדר ביטחוני שיוביל בסופו של דבר לנסיגה ישראלית משטח סוריה. לדבריו, בפני ישראל עומדת "הזדמנות היסטורית", כאשר הדלת למסלול דיפלומטי עדיין פתוחה. עם זאת, הוא הדגיש כי בין הצדדים אין עדיין אמון וכי הפסקת התקיפות הישראליות היא מבחינת דמשק תנאי מרכזי לבנייתו.
גם א-שרע עצמו כבר אישר בחודש יולי כי ממשלו פועל להשגת הסדר ביטחוני עם ישראל בסיוע מדינות נוספות. הוא אף הביע תקווה שהסדר כזה יוכל בעתיד לפתוח פתח להסכם רחב יותר, תוך שהוא מבהיר כי דמשק אינה מוותרת במסגרת המהלך על דרישותיה בנוגע לרמת הגולן.
כעת מצביע הגורם המדיני הבכיר על שינוי נוסף שמשפיע על המשא ומתן. לדבריו, הקלה בסנקציות שהוטלו על סוריה החלישה את אחד התמריצים שהיו בידי הקהילה הבין־לאומית לקידום הסדר. "המוטיבציה עם הסורים להסדר ירדה בשל העובדה שהסירו מהם סנקציות", הסביר הגורם הבכיר.
האמירה מקבלת משנה תוקף בעקבות הצעדים שנקטה ארצות הברית רק בשבוע שעבר, כאשר הממשל האמריקני הסיר את סוריה מרשימת המדינות התומכות בטרור, ובמקביל בוטלו הגבלות נוספות הקשורות לשלטון החדש. משרד האוצר האמריקני הסביר כי המהלך נועד לעודד השקעות ולסייע ליציבות הכלכלית והמדינית במדינה.
השינוי כבר מורגש בשטח. ימים ספורים לאחר ההחלטה האמריקנית החלו ויזה ומאסטרקארד לבצע עסקאות בין-לאומיות ראשונות בסוריה, כחלק מחזרתה ההדרגתית של המדינה למערכת הפיננסית העולמית. א־שרע עצמו אף תועד משתמש בכרטיס ויזה בדמשק – תמונה סמלית במיוחד למדינה שהייתה במשך שנים מבודדת ממערכת הבנקאות העולמית.
המשא ומתן הנוכחי אינו ניסיון ראשון להגיע להבנות בין ירושלים לדמשק. ארצות הברית פועלת כבר יותר משנה לקידום הסדר ביטחוני בין ישראל לממשל החדש, כשהמטרה היא לייצר כללים ברורים לאורך הגבול, לצמצם את החיכוך הצבאי ולמנוע הידרדרות לעימות רחב יותר. לפי הגורם המדיני הבכיר, ניסיון קודם להגיע להסדר לא צלח.
