התמוטטות משטר אסד ממשיכה את אפקט הדומינו של קריסת ציר הרשע האיראני. רק תחשבו מה היה מצבנו לפני ארבעה עשר חודשים שבו חששנו מאוהל של החיזבאללה שנכנס לשטח ישראל, ואיפה אנחנו היום שחיילי צה"ל כבשו את החרמון הסורי. מלחמת ששת הימים בגרסה מתגלגלת.
אולם מתחת לפני השטח מתרחשת בימים אלו קריסה חשובה עוד יותר והיא – של ציר הרשע הפרוגרסיבי. קריסה של תרבות לא מצטלמת במיידי כמו כיבוש של הר, אבל היא ממשית מאד. קונספציה של עשרות שנים של טשטוש, שקרים, פחדנות ויצרים – מפנה את מקומה לכוחות בריאים יותר של אמת, פטריוטיות, מסורתיות ואומץ.
פשוט מדהים לראות איך אלופי הפרוגרס ומשרתיהם בתקשורת טעו והטעו בכל תחזית ותחזית שלהם. רוח חדשה מנשבת בעולם כולו – רוח של חופש, רוח של אמונה; עוד זמן לא ארוך היא גם תיראה בברור.
במבט לאחור, מלחמת חרבות ברזל תיזכר כנקודת מפנה בהיסטוריה המדינית והתרבותית של העולם, כיצד כוחות האור ניצחו את כוחות החושך; הייתי רוצה להוסיף את המשפט "כנגד כל הסיכויים" אולם הוא לא מדויק – הסיכויים היו כל הזמן בעדנו, פשוט הדמיונות הפרוגרסיביים ציירו את צל ההרים כ"הרים".
הנכדים שלנו עוד יספרו כיצד סביהם וסבתותיהם יצאו לחופשי מכלא הדמיונות והפסיקו לפחד מלומר בקול רם את האמת: נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם!
הרע עובר
הטוב מתגבר
בעזרת ה'
