במדינת ישראל נירמלו משוואה שעל פיה המאבק מול ארגוני הטרור ברצועת עזה מתנהל רק בצורה של תגובות כלפי תקיפות של האויב. משוואה זו יוצרת 'עוטף', בישראל תוהים האם מערכת הביטחון תעתיק התנהלות דומה גם למערכה הצפונית מול לבנון וארגון הטרור חיזבאללה או שתעקור את הבעיה מהשורש ותעקור את האיום אחת ולתמיד.
הפרשנות בישראל הבוקר | עכשיו 14
בהקשר לכך, אמר אתמול שר הביטחון ישראל כ"ץ שאם הפסקת האש תקרוס, אז גם תשתיות מדינת לבנון יותקפו על ידינו. בעניין הזה, בשונה מהשר הקודם יואב גלנט, כ"ץ מתווה מדיניות ולא מהווה חותמת גומי של הדרג הבטחוני. כרגע על שר הביטחון להעביר את ההחלטה קודם כל לאישור הקבינט. ככל הנראה יהיה לעמדה זו רוב שיצביע בעדה.

זוהי ההנחיה הרביעית של שר הביטחון שמתקבלת במטה הכללי בהרמת גבה. זאת לאחר שבתקופת גלנט התרגלו להוביל מהלכים בעצמם ולהיות איתו בעמדה זהה לחלוטין. הבעיה בכך היתה שהצבא לא רואה הכל. בתחילת השבוע קבלנו המחשה חדה לכך כאשר הפסקת האש הופרה מצד לבנון ונורו שיגורים על ידי מחבלים לכיוון מרחב הר דב, ורק לאחר מכן חיל האוויר חיסל את המחבלים והשמיד את המשגרים.

עוד חיסרון בהתנהלות של השר הקודם מתבטא גם בגזרה הצפונית. מבחינת הצבא עמידה ביעדי המלחמה זה מה שיחזיר את הביטחון לתושבי הצפון. אך מה שבפועל יקרה, זה יחזיק עד השיגור הראשון למטולה או פגיעת טיל נ.ט בכוחותינו. אלו תרחישים שמוכרים לנו כבר במשך שנים.
צריך להתנתק לחלוטין מהאמרה "צה"ל מוכן לכל תרחיש" כי הוא אף פעם לא מוכן, הוא פשוט מסתדר ובפועל לא מממש את משמעות הביטוי. זאת מכיוון שהיינו בנקודה שבה ניתן היה להגיע פעול צורה מוחצת מול הטרור. הדרג המדיני יכול להגדיר יעד חדש "לשבור לחיזבאללה את המפרקת", כדי לשנות בצפון את המדיניות שניהלנו במשך שנים עם עזה.
