נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ניצב בפני דילמה מדינית שמעצבת מחדש את מפת האינטרסים האזוריים: כיצד לשמור על נאמנותה של איראן, שהייתה קריטית להישרדותו, מבלי לאבד את ההזדמנות להתקרב מחדש למדינות ערב והמערב?
ברית איראנית-סורית: שותפות של אינטרסים
היחסים בין סוריה לאיראן מתבססים על שותפות אסטרטגית שנמשכת מאז שנות ה-80, כשהשניים התאחדו נגד אויבים משותפים כמו ישראל וארצות הברית. עם פרוץ מלחמת האזרחים הסורית ב-2011, הפכה איראן לשחקנית מרכזית בשימור שלטונו של אסד, תוך שהיא מזרימה מיליארדי דולרים ומפעילה לוחמים שיעים ממדינות שונות כדי לתמוך במשטר הסורי.
צפו בכתבה המלאה ממהדורת מוצ"ש של עכשיו 14
עם זאת, הנוכחות האיראנית בסוריה אינה נטולת כל מחיר. הניסיון של איראן להתבסס במדינה העלה את חמתן של מדינות רבות, כולל ישראל, שמבצעת תקיפות באופן תכוך נגד מטרות איראניות בשטח סוריה.
לאחר שנים שבהן נחשב למנודה בזירה הערבית, המנהיג הסורי נוקט בצעדים לשיקום יחסיו עם מדינות האזור. בשנה האחרונה זכה אסד למחוות מדיניות ממדינות המפרץ, ונראה כי הוא מנסה "לפזול" לעבר אפשרות של חידוש הקשרים הכלכליים והפוליטיים עם העולם הערבי.
עם זאת, ניסיון זה לא מבטל את הברית ההיסטורית עם איראן. אסד ממשיך להסתמך על תמיכת המשטר האיראני, במיוחד בכל הנוגע לנוכחות הצבאית של מיליציות שיעיות בשטח סוריה, שמעניקות לו כוח מול יריביו הפנימיים.
דילמת התמרון של אסד
אסד מנסה לשמור על איזון עדין בין הצדדים – מצד אחד לשדר נאמנות לטהראן ומצד שני להציע עצמו כפרטנר למערב ולעולם הערבי. השאלה המרכזית שעומדת בפניו היא האם מדיניות זו תצליח בטווח הארוך, או שמא התלות באיראן תוביל להעמקת הבידוד הבינלאומי של משטרו.
1+למרות מאמציו, אסד ניצב בפני מציאות מורכבת: מחד, הוא חייב להמשיך לשתף פעולה עם איראן כדי להבטיח את הישרדותו הפוליטית והצבאית, ומאידך, עליו לנווט את סוריה לעבר שיקום כלכלי ופתיחת דלתות במערב.
במציאות שבה כל צעד שלו נבחן בזכוכית מגדלת על ידי אויביו ובעלי בריתו כאחד, נותר לראות כיצד ישפיעו מהלכיו של אסד על המפה המדינית-ביטחונית של המזרח התיכון בשנים הקרובות.
