בג"ץ יתערב? בעוד האולפנים והעולם מרוכזים בבחירות לנשיאות בארצות הברית, הטיל ראש הממשלה נתניהו פצצה פוליטית והודיע לפני כיומיים (שלישי) על פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, למעלה משנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והמערכה הרב-זירתית שישראל נתונה בה.
כצפוי, זמן קצר לאחר הפיטורים, יצאו המונים לרחובות להפגין נגד פיטורי גלנט, בניסיון להבעיר את "ליל גלנט 2". במקביל, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ הדורשות למנוע את הפיטורים או לתת צו ביניים שיעצור את פיטוריו של גלנט. במקום לדחותן על הסף, ביקש בג"ץ תשובה מהמדינה ומהממשלה לעתירות, ולפני זמן קצר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי על שופטי בג"ץ לדחות את העתירות להידחות על הסף.
העתירות נגד גלנט, ההתערבות המשפטית והשינוי ההתקפי במטכ"ל | ריאיון עם פרופ' משה כהן אליה
בריאיון נרחב שהעניק לתוכנית "ישראל הבוקר" בהגשת טל מאיר, זעם פרופ' משה כהן אליה על שופטי בג"ץ שבגלל העניקו לעותרים זכות עמידה ולא דחו את העתירות על הסף. כהן אליה משוכנע שבג". ידחה לבסוף את העתירה אך עצם הדיון המשפטי בנושא מעיד על התערבות משפטית חסרת תקדים בעולם, לטענתו.
פרופ' משה כהן אליה, אז מה יקרה עם העתירה לבג"ץ נגד פיטורי השר גלנט?
"קודם כל, בג"ץ היה צריך לדחות את העתירה הזו על הסף. לפני כשנתיים הגיש ח"כ דודי אמסלם עתירה נגד החלטתו של גנץ כשהיה שר הביטחון לא לאשר מינוי שעבר כדין. ובג"ץ אז אמר לו שאין לו זכות עמידה, ומי שהיה צריך לעתור – זה הבנאדם שנפגע. העתירה הנוכחית הוגשה ללא שגלנט הוא צד רלוונטי בתביעה, צד נפגע שבא לטעון נגד הפגיעה בו. אין פה כלל זכות עמידה לעתירה הזו.
3+"אני רוצה להסביר את מחוזות ההזיה שהגענו אליהם בנושא הזה של פיטורי שרים. פסק הדין מ-1993 בעניין דרעי-פנחסי ששם קבע בית המשפט שאפשר לחייב את ראש הממשלה לפטר שר אם נפגע אמון הציבור בשלטון החוק בעניינים של שחיתות, מידות וכד' – הוא פסק דין שאין לו תקדים בעולם. עכשיו אנחנו עושים קפיצה מעבר לזה, כלומר לא מדובר כאן בשחיתות מידות אלא בטענה שההחלטה הייתה מונעת משיקולים פוליטיים.
"עכשיו אני מזכיר שבתקופת ההתנתקות, רה"מ דאז אריאל שרון רצה להבטיח רוב בממשלה והוא פעל בצורה פוליטית כדי לפטר 2 שרים ובהם אביגדור ליברמן כדי לייצר את הרוב הנדרש בממשלה. ואז זה הגיע לבג"ץ, והשופטים אמרו – באופן עקרוני, אני לא שולל את האפשרות שאנו נתערב, אבל כמובן שלא אתערב במקרה הזה".
3+"התערבות משפטית חסרת תקדים"
נו, ואיך איך הפעם הוא מתערב? איך הוא לא דוחה את העתירות על הסף?
"האמת שגם אז בג"ץ לא דחה את העתירה על הסף. מי שהגיש אותה היה עו"ד יוסי פוקס, שמכהן כיום מזכיר הממשלה. בג"ץ לא דחה אז על הסף וגם עכשיו הוא לא דוחה על הסף. למרות שאני שוב אומר – הצד הנפגע הוא זה שצריך לעתור לבג"ץ.
"עצם זה שאנחנו מקיימים דיון משפטי שבו הממשלה צריכה להסביר מה היו השיקולים לפיטורי גלנט, זה שוב מעצים את העניין שאין שום תקדים בעולם להתערבות משפטית כזו במערכת הפוליטית. רבותיי, מדובר בהחלטות פוליטיות פר-אקסלנס, מינוי או פיטורי שר ביטחון בזמן ניהול מלחמה, כאשר יש פה טענות בסיס ששר הביטחון לא מתואם עם ראש הממשלה, לא פועל איתו בקו אחד כדי להשיג את מטרות המלחמה – אלוהים ישמור, לאן הגענו?".
3+"גלנט הוא פקק שמונע שינוי במטה הכללי"
"אני מעריך שבג"ץ ידחה את העתירה בסוף, אבל אתם צריכים להבין מה הפונקציה שממלא כאן גלנט. הרי מה אכפת לשמאל ממה שיהיה עם גלנט? גלנט הוא פקק שמונע שינוי הגמוני במטכ"ל. אם עכשיו גלנט יוחלף, וצריך למנות רמטכ"ל חדש והקדנציה של הלוי מסתיימת בעוד חודשיים, המינוי הנוכחי של שר הביטחון החדש מאפשר שינוי התקפי במטכ"ל. מה שעשה הלוי הוא לשמר את ההגמוניה הקיימת במטה הכללי של צה"ל, ועשה הרבה מאד מינויים כולל ראש אמ"ן שגם לו יש אחריות ל-7 באוקטובר.
