הבחירות לנשיאות בארצות הברית שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים בישראל. שם כל קול בספירת הקולות הישירה יכול להכריע את תוצאות הבחירות, אך בארה"ב התמונה הרבה יותר מורכבת, וההכרעה נעשית באמצעות שיטת האלקטורים. כך על פי דיווחה של כתבתנו ליבי אלון הערב (שלישי) במשדר הבחירות.
הדיווח המלא | חדשות 14
המערכת האמריקאית מבוססת על שיטת האלקטורים, שבה לכל מדינה יש מספר מסוים של נציגים אלקטורליים, על פי גודל האוכלוסייה שלה. המועמד לנשיאות זקוק ל-270 מתוך 538 האלקטורים על מנת לנצח. המנצח מתברר לא בהכרח על פי מספר הקולות שהשיג במדינה, אלא לפי הצטברות האלקטורים. כל מדינה שווה למספר אלקטורים לפי כמות התושבים בה.
בדרך כלל, כל מדינה מעניקה את כל האלקטורים שלה למועמד שזוכה ברוב הקולות בה. עם זאת, ישנן שתי מדינות שמחלקות את האלקטורים שלהן לפי התוצאה בכל מחוז בחירה, כך שגם אם מועמד זוכה ביותר קולות במדינה, לא תמיד יזכה בכל האלקטורים שלה.
1+לדוגמא, בשנת 2016, הילרי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית, זכתה ביותר משלושה מיליון קולות יותר מדונלד טראמפ, אך עקב שיטת האלקטורים הפסידה בבחירות. טראמפ הצליח להשיג את רוב האלקטורים, גם אם לא זכה במרבית הקולות הפופולריים, מה שהוביל אותו לניצחון בסופו של דבר.
הניצחון לא תלוי רק בזכייה במדינות הגדולות והמוכרות. ישנן מדינות מפתח שההצבעה בהן צפויה להיות צמודה, והן עשויות להכריע את הבחירות. מדינות כמו מישיגן, ויסקונסין, פנסילבניה, צפון קרוליינה, ג'ורג'יה ועוד נמצאות תמיד במרכז הקרב על האלקטורים.
כך, לדוגמה, פנסילבניה עם 19 אלקטורים היתה משמעותית ב-2016, כאשר טראמפ זכה בה, וב-2020 ביידן זכה בה. במדינות כאלו, כל קול חשוב, והקרב על כל מדינה צמוד מאוד.
אם טראמפ ירצה לזכות, הוא יצטרך לנצח במדינות כמו פנסילבניה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה, שמעניקות לו את הכרטיס ל-270 האלקטורים. מנגד, קמלה האריס, אם היא תנצח במישיגן, וויסקונסין ופנסילבניה, תוכל להגיע גם היא למספר הדרוש.
