accessibility-icon
share-icon
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

מבקר המדינה: הריכוזיות הגבוהה בשוק המזון פוגעת ביוקר המחיה 

תאיר אלטשולר

תאיר אלטשולר

ד חשון ה'תשפה (05.11.24)

11

1

like

11

dislike

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מותח ביקורת נוקבת על תפקוד הממשלה בתחומי יוקר המחיה, איכות המים, מיסוי הקריפטו ותכנון תשתיות החשמל, וקורא לפעולה מיידית לשיפור איכות החיים של אזרחי ישראל


מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חמור המציג ליקויים בתחומים קריטיים המשפיעים על יוקר המחיה, איכות הסביבה, תשתיות מים וחשמל, ועוד.

יוקר המחיה ומונופולים בענף המזון

הדוח מצביע על ריכוזיות גבוהה בענף המזון בישראל, שם שלוש ספקיות עיקריות מחזיקות ביותר מ-85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מוצרים. מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על חוסר המעש של גורמי הממשלה במאבק בריכוזיות ועל כך שהממשלה לא פעלה להגברת התחרות ואומר כי "מדינת ישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה בתחום המזון. אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון."

maximize-image
images-count2+
ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, ארכיון | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

המבקר ממליץ לראש הממשלה ולקבינט הכלכלי לפעול להורדת מחירים לאזרח ואומר כי "יש לכך השלכה על יוקר המחיה. בשנה החולפת חווינו התייקרויות ואזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה. על ראש הממשלה והשרים להיאבק ביוקר המחיה".

מיסוי מטבעות דיגיטליים

המבקר מעריך כי ישראל יכולה לגבות עד 3 מיליארד שקלים בשנה ממיסוי על פעילות במטבעות דיגיטליים, אך נכון להיום רק 500 מחזיקי קריפטו מתוך 200,000 מדווחים על רווחיהם לרשות המסים. הוא ממליץ לרשות המסים להסדיר את החקיקה בתחום כדי להעלות את רמת הדיווח, "בפרט בצל התמשכות המלחמה ועלויותיה הנכרות למשק – שר האוצר ורשות המיסים חייבים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו, עוד טרם העלאות מסים על אזרחי ישראל".

maximize-image
images-count2+
מטבעות קריפטוגרפיים | צילום: שאטרסטוק

פיקוח על מתקני התפלת המים ומערך החשמל

המבקר חשף ליקויים חמורים בפיקוח על מתקני התפלה, כולל תופעות של זיהום ועכירות במים במתקני ההתפלה ללא הפעלת סנקציות מצד משרד הבריאות. המבקר מזהיר כי העדר פיקוח וביקורת שנתית על המתקנים פוגע באיכות המים ומסכן את בריאות הציבור.

הדוח מבקר את התכנון הקצר-טווח של משק החשמל בישראל ומציין כי המדינה אינה מתכוננת מספיק לשינויים בצריכה עד שנת 2030. הסיכונים כוללים מחסור צפוי בגז טבעי וקצב איטי בהקמת מתקני ייצור ואגירה של אנרגיה מתחדשת.

עוד כתב המבקר כי המשרד לשיתוף פעולה אזורי מתפקד בצורה לקויה: חלק ניכר מתקציבו מופנה לתפעול במקום לפרויקטים, ואין כמעט התקדמות בפרויקטים מרכזיים. המבקר ממליץ לבחון את נחיצות המשרד.

עקבו אחרינו גם ב-Google News