accessibility-icon
share-icon
ילדי מעון משחקים במקלט בזמן מתקפת טילים | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
ילדי מעון משחקים במקלט בזמן מתקפת טילים | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

המצב החמור בבתי הספר: מספר עצום של תלמידים ילמדו ללא מיגון

ציפורה סימן טוב

ציפורה סימן טוב

כה אב ה'תשפד (29.08.24)

5

0

like

0

dislike

מערכת החינוך בישראל עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים בצל המלחמה • ככל שמתקרב מועד פתיחת שנת הלימודים, גוברת אי הוודאות לגבי היכולת לקיים לימודים בבטחה • יותר מרבע מכלל בתי הספר יתחילו את שנת הלימודים ללא מיגון או ללא מיגון תקני, מה שמותיר מאות אלפי תלמידים ללא הגנה מספקת


מערכת החינוך בישראל עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים בצל מלחמת חרבות ברזל. ככל שמתקרב מועד פתיחת שנת הלימודים, גוברת אי הוודאות לגבי היכולת לקיים לימודים סדירים בבטחה. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חשף כי יותר מרבע מכלל בתי הספר בישראל יתחילו את שנת הלימודים ללא מיגון או ללא מיגון תקני, מה שמותיר מאות אלפי תלמידים ללא הגנה מספקת.

על פי הדו"ח, שיעור פער המיגון בבתי הספר עומד על כ-26% מהשטח הנדרש, כלומר מעל 470,000 תלמידים נמצאים במוסדות שאינם מספקים מענה מיגוני מלא. המצב חמור במיוחד במוסדות החינוך בצפון ובדרום, שבהם פערי המיגון נעים בין 20% ל-49%. מנגד, באזור עוטף עזה, התמונה חיובית יותר, עם פערי מיגון קטנים יחסית או אף היעדר פערים כלל.

הממצאים המדאיגים מתייחסים גם לפערי מיגון באזורים שונים ברחבי הארץ. כך לדוגמה, בירושלים, כ-40% מבתי הספר אינם ממוגנים או שמיגונם נמוך. בערים אחרות כמו בני ברק וגבעתיים, כשליש ממוסדות החינוך אינם ממוגנים כראוי. הדו"ח ציין גם פערים נרחבים בערים אחרות, כגון אשקלון, אשדוד ובאר שבע, שם נמצא מיגון חלקי או חסר בעשרות בתי ספר.

מעבר לכך, נמצא כי כ-15% מבתי הספר כלל אינם ממוגנים, בעוד ב-21% מהמוסדות רמת המיגון נמוכה או חלקית בלבד. הנתונים החמורים הללו מעוררים שאלות קשות לגבי יכולתה של מערכת החינוך להבטיח את ביטחונם של תלמידים ואנשי צוות בעתות חירום.

maximize-image
images-count3+
מקלט בבי הספר | צילום: שאטרסטוק

הממצאים מצביעים גם על פערים ניכרים בין מוסדות חינוך שונים לפי זרמי חינוך. כך, לדוגמה, בבתי הספר החרדיים והערביים, מצב המיגון קשה במיוחד, כאשר ב-33% מבתי הספר החרדיים וב-29% מבתי הספר הערביים אין כלל מיגון או שהמיגון נמוך משמעותית.

בהתאם לנתוני משרד החינוך, פערי המיגון נובעים מהחלטות ממשלה שלאורך השנים לא כללו תקציבים מספקים להשלים את המיגון, לצד העובדה שהתקנים למיגון מוסדות חינוך מתבססים על תרחישים של מלחמות קצרות בלבד. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי בחלק מבתי הספר שטח המיגון הנדרש אינו כולל את אנשי הצוות, מה שמחמיר עוד יותר את הבעיה.

maximize-image
images-count3+
תלמידים חוזרים לבית הספר, אילוסטרציה | צילום: פלאש 90

מערכת החינוך מקיימת סקרי מיגון בבתי הספר בכל רחבי הארץ בשגרה, כחלק מהיערכות לחירום ומלחמה למצב של למידה פיזית בחרום. פערי המיגון משתנים ממוסד למוסד גם בתוך רשות יש שונות רבה. על פי הנתונים של משרד החינוך פערי המיגון במוסדות חינוך עומד על כ-20% בכלל הארץ בממוצע והם תולדה של מצב מתמשך והחלטות של המדינה לאורך השנים.

משרד החינוך מסר כי השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך. "כמו כן, קיימות הנחיות והוראות בחוזר מנכ"ל שע"ח כיצד על המנהלים ומנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות להיערך ולפעול במגבלות מיגון – בניית תכנית למידה גמישה ואלטרנטיבית במרחבים מוגנים חליפיים, למידה במשמרות, למידה מקוונת מרחוק, תכניות הפגה במרחב הרשות ומחוץ לאזורים מסוכנים ועוד", נמסר.

maximize-image
images-count3+
שלום כיתה א, פתיחת שנת הלימודים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"באשר לצפון, קיימת תכנית ממשלתית להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך בקו העימות 0-9 בהובלת פקע״ר ובשיתוף מחוז צפון במשרד החינוך", נטען מהמשרד. "כמו כן, בתי ספר העורפיים שהקים המשרד במרחב צפון, כוללים מיגון תקני ע״פ תקנות פקע״ר כדוגמת בית ספר עורפי בכורזים עבור ילדי מוא״ז מבואות חרמון", הוסיפו.

עקבו אחרינו גם ב-Google News