הרכב של 11 שופטים דן היום (חמישי) בעתירות שהוגשו נגד מינוי של אריה דרעי לשר בממשלה ה-37. התנועה לאיכות השלטון וארגוני שמאל נוספים עתרו לבג"צ נגד המינוי, על רקע הרשעתו של דרעי בפלילים. בתום דיון שנמשך כמעט שש שעות, הודיעה הנשיאה אסתר חיות כי הדיון נדחה לעיון, מה שאומר כי ההחלטה בסוגיית המינוי תינתן בהמשך, דבר שעשוי לקחת בין ימים בודדים לשבועות ארוכים.
הנשיאה חיות פתחה את הדיון והציגה את העתירה, העותרים והנציגים של מפלגות הקואליציה ורה"מ בנימין נתניהו: "לפנינו 3 עתירות לגבי מינויו של ח"כ דרעי לשר. הראשונה, עילה אחת חוקתית – שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת בנוגע לתיקון חוק יסוד הממשלה באופן שמכשיר את מי שנגזר עליו מאסר על תנאי ולא פועל לשמש כשר. השנייה, עילת הסבירות – שמינויו לשר בלתי סביר בנסיבות העניין בהתייחסות לעברו הפלילי והרשעתו האחרונה. השלישית, עילה של השתק שיתופי הטענה היא שנגזר דינו על פי הסדר הטיעון התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים וחזרתו עכשיו בעצם חסומה בפניו נוכח הצהרתו עליה".
12+עוד אמרה הנשיאה: "קבענו הרכב מורחב לדיון בעתירות האלה ויצא צו על תנאי לגבי הסעדים. בהחלטה מאתמול קבעתי לוח זמנים שיוקצה לכל אחד מהטוענים כדי שהדברים יהיו במסגרת זמנים".
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בעתירה, היה הראשון להציג את עמדתו. "אם זה הולך כמו ברווז, נראה כמו ברווז – זה ברווז. ברור שהחוק פרסונלי והוא נועד לאפשר לדרעי להימנע מפנייה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בסוגיית הקלון", אמר.
עוד הוסיף הלמן: "נקודת המוצא הראשונית הוא פסק הדין משנת 2015 כשדרעי רצה לחזור לכהן כשר נקבע שם שהשר דרעי יכול לכהן כשר, אך זה מתקרב לתחום הסבירות. במצב הדברים דאז, האפשרות של דרעי להיות שר הייתה בתחום הסבירות. בית המשפט ביסס את פסק דינו על הזמן הרב מאוד שעבר מביצוע העבירות".
12+"נקודת המוצא השנייה זה שכשירות לחוד ושיקול דעת לחוד. פסק דין דרעי דיבר על הגשת כתב אישום. במקרה שלנו אנחנו מדברים על הרשעה בביהמ"ש ושלושה כתבי אישום שונים, פסקי דין חלוטים. ככל שחולף הזמן מהעבירות הישנות, המשקל שלהן דועך. ליועמ"שית חשוב לא שהוא הורשע, אלא על תבנית. יש שר ששב וחוזר על מעשיו הפליליים".
"היועמ"שית סבורה שמינוי דרעי אינו סביר. הסעד הרלוונטי הוא שבית המשפט יורה לראש הממשלה להעביר את דרעי מתפקידו", אמר הלמן והוסיף: "הסדר הטיעון עם השר דרעי לא כלל התחייבות לעזוב את החיים הציבוריים אבל צריך לשים את הדברים על השולחן. כיוון שהשר דרעי לא רצה דיון בשאלת הקלון, הוא הודיע על עזיבתו. הוא לא התחייב שלא יחזור לפוליטיקה".
12+עו"ד ענת גולדשטיין מהלשכה המשפטית של הכנסת טענה לאחר מכן: "לשיטתנו, על פי הדיון הקיים לעמדתנו התיקון עומד בפרמטרים. בנוגע לקשיים שהוצגו, יש פה קושי אחד במישור הפרסונלי, מבחן הכלליות. הטענה היא עניינו של חבר הכנסת דרעי – עצם העובדה שיש עניין פרטי שהיווה רקע לחקיקה לא אומר שהנורמה היא פרסונלית. הנורמה היא כללית. יש פה חבר כנסת שזוכה לתמיכה אדירה מהציבור".
היועמ"שית כאמור הודיעה כי לא תייצג את הממשלה בדיון ומי שהגיע לאולם בית המשפט הוא ב"כ של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו. בא כוחו של רה"מ טען כי אין לפסול את המינוי של דרעי לתפקיד שר או את תיקון החקיקה.
12+השופט עופר גרוסקופף ענה לראבילו: "חוק יסוד הוא פעולה משפטית. על כל פעולה כזו יש עקרונות. אם למשל יש פעולה שנעשתה שלא כדין או למשל על רקע תשלום שוחד, יש מצבים שבהם יש סמכות קבועה לבית המשפט להגיד שהפעולה המשפטית לא תופסת. למה פה אין לנו סמכות לבחון האם הדרך שבה התקבלו החוקים היא תקינה? ואם נפל פגם?".
"ברגע שהכנסת אומרת בצורה ברורה שאין קלון, זה חייב להנחות את רה"מ כשהוא בא ובוחן את העניין מבחינת הסבירות שלו. אם היה מדובר בסבירות כה קיצונית, זה היה נאמר לרה"מ בזמן. היועצת המשפטית יכלה לבוא לרה"מ ולהגיד לה שהמינוי אינו סביר. הוא פנה ליועצת עם מכתבו של עו"ד תל צור. רה"מ לא אמור לשאול האם כל מה שאני עושה סביר. זה לא נחת על כולם שממנים את דרעי. אם היועצת הייתה חושבת שזה חוסר סבירות קיצונית – היא הייתה פונה לרה"מ".
עוד הוסיף: "2.3 מיליון בוחרים אמרו אנחנו רוצים אותו כשר בממשלה. לתנועת ש"ס הצביעו 400 אלף אנשים. כל הח"כים פה מלבד דרעי שנמצא בישיבת קבינט רוצים את דרעי. האם אפשר לבטל סבירות של חלק גדול כל כך מציבור המצביעים?". השופטת דפנה ברק הגיבה: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר? האם הרוב יכול להכריע בעניין תוצאות הליך פלילי והנפקיות שלו?".
12+בסיום דבריו של ב"כ רה"מ, החל לטעון עו"ד תל צור שמייצג את השר אריה דרעי: "מטשטשים פה את כל הגבולות. השר דרעי חתם על הסדר טיעון בעבירה שבית המשפט אומר עליה שאין בה בצע כסף, אין פגיעה בקופת המדינה, אין קלון".
השופטת חיות: "החקירה פתחה ב-2016, התמשכה הרבה מעבר לנדרש וזו סוגיה שיש להתייחס אליה. בכל המקרים היה עובד ציבור או נבחר ציבור ויש פגיעה בקופה הציבורית".
השופט אלכס שטיין: "דרעי הופיע בפני בית משפט ואמר שעם הזמן שנשאר לו רוצה לייצג את שכבות הציבור אותם הוא מייצג בצורה אחרת. הוא אמר שלוקח אחריות ומאשר את הצעת המדינה להסדר טיעון. אתה לא יכול להגיד אני פורש כדי להשיג את הסדר הטיעון שנוח לך ואחרי זמן קצר להגיד שאתה מתמנה לשר". השופט דוד מינץ הוסיף: "בית משפט השלום הבין שהייתה התחייבות לצמיתות".
12+עו"ד תל צור הגיב: "הפרישה של דרעי לא קשורה לאישור הסדר הטיעון. זו סוגיה אחרת. יש פה אירוע נדיר של אי הבנה. התייצבנו לשימוע לפני גזר דין. האיש היה באופוזיציה בינואר 2022. היו בחירות ביוני 2021 אז מונתה ממשלת בנט לפיד. התפטרות מהכנסת כאבה לו ואני אמרתי נגד הסדר הטיעון. ההתפטרות שלו מהכנסת, אף אחד לא יודע לכמה זמן היא כי לא ידעו כמה זמן הממשלה תשרוד. הוא יכל להישאר כחבר אופוזיציה ולקבל 40,000 ש"ח אבל בחר לפרוש. זאת הייתה הפתעה רבתי שהממשלה נפלה מהר מידי. הרעיון היה שהוא מתפטר מהכנסת וממשיך להנהיג את התנועה".
"שלא יתפלאו שדרעי צועק 'מכלוף' כל היום", אמר עו"ד תל צור בזמן ששופטי בג"צ רמזו שדרעי הוליך שולל את ביהמ"ש וטען מעל כל במה אפשרית שלמרות הסדר הטיעון ופרישתו, אין בכוונתו לפרוש לצמיתות.
12+עו"ד נתי שמחוני המייצג את סיעת ש"ס טען בסיום דבריו של תל צור כי העותרים מבקשים לקבל את עתירתם ולהתעלם מבחירתם של 400,000 אזרחי ישראל. הנשיאה חיות טענה כי הזכות לחבור היא לכנסת ולא לממשלה: "השרים נבחרים על ידי ראש הממשלה ולא על ידי הבוחרים".
"ברור לכולם שהם לא בחרו אותו רק להיות חבר כנסת אלא להיות שר. היה ברור ל-400 אלף בוחרים שאריה דרעי יהיה שר. שהבוחרים הלכו לבחור לא היה שום דגל שחור ולא הייתה שום קביעה. אף אחד לא אמר להם שדרעי לא יוכל להיות שר. זה האופוזיציה לא הרימו דגל כזה. העותרים מבקשים לבטל את רצונו של הבוחר".
12+ח"כ בצלאל אמר לכתבנו מוטי קסטל: "ראינו כבר אתמול את התכנית של שר המשפטים יריב לוין. זה אולי לא נוגע ישירות לדרעי אבל אנחנו נעשה הכל. אני יכול לומר לך דבר אחד: דרעי יהיה שר. נקודה".
12+לאחר מכן עלה עו"ד אליעד שרגא, שהתייחס לרפורמת המשילות שהציג אתמול שר המשפטים יריב לוין: "רק אתמול ראינו איך שר המשפטים מאיים שהוא ירסק את מערכת המשפט במידה וחלילה יתקיים פה איזה שהוא פסק דין. הדברים האלה צריכים להיות מונחים על השולחן".
עוד הוסיף עו"ד שרגא כי "אמרתי פעם אחר פעם: הכל אחיזת עיניים, הכל תרגיל, הכל קונץ, "פטנט". כי אנחנו בוגרים של כל הקורסים והשטיקים של מר דרעי ב-33 שנים האחרונות. ראינו הכל. ואמרנו, והזהרנו. אנחנו גם בוגרים שינויים בחקיקה. שני חוקים שונו ב2001: כשהוא יושב בתוך הכלא ומתקנים את חוק יסוד הממשלה בשנת 2001, מורידים את הקלון מ-10 שנים ל-7 שנים. יושב דרעי בכלא, שולח את שליחיו לכנסת ישראל, ומשנה את חוק ניכוי שליש ממאסר על תנאי. איזו פוריות הייתה בכנסת באותה שנה".
"ממשלת ישראל היא לא מוסד לשיקום עבריינים. אי אפשר לתת לו את ההזדמנות פעם אחר פעם. לא חושב שהיה אדם אחד כמו דרעי בישראל שפגע במשטרה, בפרקליטות, ביועץ המשפטי לממשלה, במערכת בתי המשפט, מבקשים מכם לשים סוף לטרלול ולטרפת הזאת ולהעביר את דרעי מתפקידו", הוסיף העו"ד.
במהלך דבריו, ח"כ וסגן השר ארבל הטיח בו "שקרן", ועו"ד שרגא דרש להוציאו מהדיון. הנשיאה אסתר חיות הורתה לו לשבת. בתוך כך, ח"כ ארבל טען בפני כתבנו הפוליטי, מוטי קסטל, כי שרגא הציג לבית המשפט שקר מוחלט. "מצטט דיון בועדת החוקה שלי, באופן חלקי, מציג להם את זה כאמיתות מוחלטת. הוא שיקר את בית המשפט, היה חשוב לי להעמיד את הדברים על דיוקם. הובהר לי שבבית המשפט מדברים ברשות".
ח"כ ארבל מגיב להתפרצות בבית המשפט | קרדיט צילום: מוטי קסטל
עו"ד נאור היה הבא לעלות לאחר שרגא. נאור טען כי "בחודש פברואר 2013, עמד ח"כ דרעי ונשבע אמונים ולמדינת ישראל ולחוקיה, ולאחר מכן הפר את חוקיה. אנחנו לא מכירים עבירות קלות רגע לאחר שחבר כנסת נשבע לחוקי המדינה, בטח שהעבירות נוגעות לקופה הציבורית".
12+בהמשך, התייחס העו"ד על בוחרי המפלגה: "מדובר פה על אותם 400,000 אנשים שבחרו ורצו שדרעי יהיה שר. 400,000 אנשים בחרו בש"ס, לא בו באופן אישי". "אבל הוא עומד בראש הרשימה", ענתה לו השופטת.
נציגי ש"ס הגיעו לדיון, דרעי: "בוטח בבורא עולם"
חברי הכנסת ממפלגת ש"ס הגיעו הבוקר לאולם הדיונים בבית המשפט העליון כשבמקביל, השר דרעי יהיה בכנסת בדיון הקבינט הביטחוני שידון בין היתר במתיחות הביטחונית ובגינויים בעולם בעקבות עלייתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להר הבית.
12+השר דרעי התייחס אמש הערב לדיון בעניינו וכן לתגובתה של היועמ"שית שטענה כי מינויו לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות. "ראשית, אני מברך על תגובת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שהתפרסה על עשרות עמודים, אשר הפריכה את הטענות הכוזבות שנשמעו נגדי בשבועות האחרונים, לפיהן הולכתי שולל את בית המשפט", אמר דרעי תחילה.
עוד הוסיף כי "היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24".
12+דרעי הוסיף: "אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי שס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".
"אני סמוך ובטוח שבית המשפט העליון יאפשר לי להמשיך ולפעול לצמצום הפערים בחברה וישים קץ למסע הרדיפה כנגדי וכנגד בני משפחתי שנמשך כבר למעלה מ-6 שנים. שנים מייסרות של חקירות קשות שלי ושל קרובי משפחתי, שנים של חשדות כבדים כנגדי שכדברי היועץ המשפטי לשעבר ד״ר אביחי מנדבליט, ״ההר לא הוליד אפילו עכברון", אמר לסיכום.
היועמ"שית: "מינוי דרעי – חוצה את רף הסבירות"
כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה אמש את עמדתה לבג"ץ בעניין העתירות העוסקות במינויו של יו"ר ש"ס. היועמ"שית קבעה בעמדתה כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות: "ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי".
"לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר", היא מוסיפה.
12+עוד טוענת הפרקליטות כי בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו העבירות ולכן ניתן להן משקל נמוך: "מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק".
"בשורה התחתונה", נאמר בהודעה מטעם היועצת והפרקליטות, "ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
אמש: שר המשפטים הכריז על רפורמת המשילות
שר המשפטים יריב לוין הציג אמש את ארבעת הנושאים שיתוקנו בשלב הראשון של הרפורמה אותה מובילה הממשלה ה-37. ראשית, שינוי שיטת בחירת השופטים: "לא עוד מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ללא פרוטוקול, אלא ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה לבחירת שופטים", אמר.
כמו כן, התייחס לוין להסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות: "לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד, לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון, בהרכב מלא וברוב מיוחד".
לוין מציג את הרפורמה במערכת המשפט
בהמשך, הצהיר לוין כי עילת הסבירות תבוטל: "לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של ממשלה נבחרת בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט, במקום זאת החזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת". הנושא הרביעי בשלב הראשון של הרפורמה נוגע ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. "היועצים המשפטיים, כשמם כן הם – יועצים ולא מחליטים. לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר" הצהיר.
