היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה היום (שני) הודעה מעדכנת לבג"ץ במסגרת העתירות העוסקות בכהונתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ובממשק שלו מול משטרת ישראל. לפי ההודעה, לאחר כמה ישיבות שנועדו לעגן בנהלים את מתווה העקרונות שנקבע בנושא, עדיין נותרו בין הצדדים פערים מהותיים, בעיקר סביב שאלת עצמאות המשטרה, מינויים בכירים, חקירות, מחאות והפעלת כוח משטרתית.
2+ברקע הדברים עומדות עתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה לבחון את המשך כהונתו של בן גביר כשר הממונה על המשטרה. בחודש פברואר האחרון הוציא בג״ץ צו על תנאי לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו נדרש לנמק מדוע לא יעביר את בן גביר מתפקידו, בשל הטענות להתערבות פסולה בעבודת המשטרה. בהמשך הורחב ההרכב שדן בעתירות לתשעה שופטים.
ההודעה המלאה מטעם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה
הסוגיה המשפטית הרחבה החלה עוד סביב תיקון מספר 37 לפקודת המשטרה, שקידם בן גביר עם כניסתו לתפקיד. בפסק הדין מינואר 2025 קבע בג"ץ כי אין לפסול את התיקון כולו, אך הכריז על בטלות הסעיף שעסק במעורבות השר במדיניות חקירות. לצד זאת נקבע כי המשטרה מחויבת להמשיך לפעול באופן עצמאי, מקצועי, ממלכתי ובלתי תלוי.
בהחלטת ביניים מאפריל האחרון קבע בג"ץ כי קידום מינויים בכירים ורגישים במשטרה ייעשה רק בהתאם להמלצת סגל הפיקוד הבכיר, תוך הודעה של שבעה ימים מראש ליועצת המשפטית לממשלה. בנוסף נקבע כי השר לא יתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתית כלפי אזרחים, לרבות בנוגע לחקירות מתנהלות.
2+במסמך שהוגש היום טענה היועמ"שית כי לאחר ארבע ישיבות עבודה על הנהלים, שהתקיימו בהשתתפות גורמי משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה ונציגי השר, נותרו פערים מהותיים. לפי ההודעה, הפערים נוגעים בין היתר לאיסור על השפעה ישירה או עקיפה על חקירות, טיפול במחאות, שיח ישיר בין השר לגורמי מקצוע, ראיונות למועמדים לקידום והשפעת השר על פעילות משטרתית תוך כדי ביצועה.
בהודעה נטען עוד כי הבעיה אינה מסתכמת בנוסח הנהלים, אלא גם בהתנהלות בפועל. בלשון המסמך, "נהלים ועקרונות לחוד ומציאות לחוד". עוד נכתב כי מאז הדיון האחרון בוצעו, לטענת היועמ"שית, הפרות נוספות של מתווה העקרונות ושל צו הביניים שניתן על ידי בית המשפט.
אחד המוקדים במסמך הוא התבטאויות השר ביחס לחקירות מתנהלות ולהפעלת כוח משטרתית. כך, היועמ"שית מפנה לפרסום של בן גביר בחשבון X שלו שבו גיבה את ניצב משנה אבישי מועלם, שהיה נתון לחקירת מח״ש, וכתב כי הוא "קצין מצטיין, לוחם אמיתי וגיבור ישראל” וכי הוא “מגבה אותו באופן מלא".
מוקד נוסף הוא התבטאויות השר סביב שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. במסמך מובאת התייחסותו להפגנה נגד גיוס לצה"ל, שבה כתב כי אם השימוש ברימוני הלם לא יוגבל, "לא יהיו רימוני הלם במשטרה". היועמ"שית טוענת כי אמירות מסוג זה עלולות להתפרש כהתערבות בשיקול הדעת המבצעי של המשטרה.
בהודעה נכללו גם טענות בנוגע לסיורי השר בשטח עם שוטרים. לפי המסמך, מאז הדיון בעתירות התקיימו סיורים של בן גביר עם כוחות משטרה בסכנין, יפו, טובא זנגרייה, ג׳ואריש ברמלה ומקומות נוספים. היועמ"שית טוענת כי במקרים אלה נוצר חיכוך ישיר בין השר לאזרחים, וכי פרסום הסרטונים ברשתות החברתיות מטשטש בין פעילות המשטרה לבין פעילותו הפוליטית של השר.
סוגיית המינויים תופסת גם היא מקום מרכזי במסמך. היועמ״שית מפנה בין היתר למקרים שבהם, לטענתה, עוכבו מינויים של קצינים בתפקידים רגישים במשך חודשים ארוכים, למרות המלצות גורמי הפיקוד במשטרה. במסמך נטען כי דפוס כזה עלול ליצור "אפקט מצנן" ולפגוע בעצמאות מערך האכיפה.
מנגד, בן גביר דחה בעבר בחריפות את עמדת היועמ״שית. בתגובה קודמת לעתירות טען השר כי מדובר ב“ניסיון הפיכה נגד הדמוקרטיה”, ואילו ראש הממשלה נתניהו מסר בעבר כי בן גביר “ימשיך לכהן בתפקידו”. גורמים בקואליציה טענו גם כי אין לבית המשפט סמכות לכפות הדחת שר בממשלה ללא כתב אישום, וכי ההכרעה על זהות השרים נתונה לראש הממשלה ולציבור הבוחרים.
במשרד לביטחון לאומי מדגישים לאורך הדרך את אחריותו המיניסטריאלית של השר על המשטרה, שב״ס וכבאות והצלה. לפי אתר המשרד, השר נושא באחריות פרלמנטרית לתפקוד הגופים שתחת אחריותו, וסמכויותיו מעוגנות בין היתר בפקודת המשטרה. השאלה שנמצאת בלב המחלוקת היא היכן עובר הגבול בין אחריות מיניסטריאלית וקביעת מדיניות לבין התערבות בפעילות המקצועית והאופרטיבית של המשטרה.
בסיכום ההודעה מבקשת היועמ״שית מבג״ץ לתת משקל לכך שלטענתה, גם לאחר מתן הזדמנות נוספת לגיבוש נהלים, נותרו פערים מהותיים ונרשמו הפרות נוספות. לפי עמדתה, המשך הניסיונות להסדיר את המחלוקת בכלים אחרים "אין בהם די". כעת צפוי בית המשפט להידרש לעדכון ולבחון את המשך הטיפול בעתירות.
