הרופא שהפך לאבא: כששומעים את סיפורה של טובה פריש, אי אפשר שלא לתהות האם מדובר בגורל, או במזל, שכן כל כך הרבה פעמים היא ניצלה מהמוות. טובה נלקחה מהוריה הביולוגים בגיל שנתיים, חבר של המשפחה שהיה שכן ורופא יהודי, ד"ר יוסף פריש ליווה את ההורים לרכבת והציע להם לשמור עליה עד שיחזרו כי הוא ידע מה התרחש. "אשתו של פריש הייתה נוצרייה. היא גידלה ואהבה אותי כמו האמא הכי טובה", משתפת טובה. שנתיים לאחר מכן, הנאצים הגיעו לקחת את אביה הרופא.
"הם רצו לקחת גם אותי. אמא נפלה על ברכיה, חיבקה אותי ואמרה לנאצים: 'אל תיקחו היא לא שלו, רק שלי'". עד היום היא זוכרת את המהלומות של הנאצים כשהגיעו לקחת את אביה, ואת הנעליים הגדולות שלהם. "לא הפחיד אותי שדפקו על הדלת, יותר הפחיד אותי כשאבא שלי ביקש לקחת מגבת ומברשת שיניים, בתור ילדה זה היה נראה לי הדבר הכי גרוע שלא נתנו לו. לא הבנתי מה קורה, לא הבנתי שיש סכנה ומלחמה – אלוהים שמר עליי בצורה כזו שהמוח שלי יהיה אטום", היא מודה.
3+סיפורה המטלטל לא מסתיים שם, אאידה אמה נפטרה בבית החולים בזמן שאביה נלקח ע"י הנאצים וטובה נשלחה למנזר, אך כיוון שהייתה בתת תזונה: "לא יכולתי לאכול מהגעגועים", היא הועברה לבית חולים וניצלה, כי מיד לאחר מכן הסלובקים הרגו את כל הנזירות והילדים במנזר: "ככה ניצלתי. עד היום הסלובקים אנטישמים בצורה נוראית". לאחר שהבריאה עברה להתגורר אצל "שני זקנים" שכל הזמן פינקו אותה. אביה ניצל ואסף את טובה בחזרה הביתה: "כשהוא הגיע רצתי אליו וקפצתי עליו".
טובה שלמדה בבית ספר קתולי גילתה רק בגיל 6 שהיא יהודייה ומאומצת: "הלכתי בשדרה עם חברות מבית הספר. מאחורינו הלך איש אחד וחברה שלי אמרה שזה כנראה יהודי, ושיהודים תופסים ילדים קטנים וזורקים אותם לנהר הדנובה. רצתי מהר הביתה, אבא שלי הושיב אותי על ברכיו ואמר שהוא היה צריך לספר לי קודם לכן: 'אנחנו יהודים, אבל אל תגלי לאף אחד'". טובה משתפת כי זה זעזע אותי לגלות שהיא יהודייה, אך באותו הזמן היא לא ידעה שהורגים יהודים – רק שאסור לגלות שהיא יהודייה.
3+היא מרגישה שעם השנים, זו כבר אינה היא בסיפור שהיא מתארת: "זה מרגיש כמו שמספרים על יציאת מצרים – כאילו זה לא קרה לי", לצד הסיפור הקשה של העם היהודי והיותה שורדת שואה, טובה בחרה בחיים: "אני אישה שמחה ופעילה, יש לי ילדים, נכדים, נינה. אני לא מרגישה שורדת שואה, רק בזמנים כאלה. אני מאמינה שיש לי שליחות וכוח עליון שומר עליי, אחרת לא הייתי עוברת את כל הדברים האלה".
כאמור, אמה הנוצרייה של טובה נפטרה, ושלושת האחיות של אמה הביולוגית "שלא ידעתי שהן אחיות שלה, חזרו מצעדת המוות ועשו הגרלה מי תבוא ותראה את הבת היחידה של אחותם שלא חזרה", היא מספרת, "ואז עלה בגורלה של רבקה לבוא אלינו", ואת מה שהגיע לאחר מכן היא כבר לא צפתה: "היא ואבי הרופא התאהבו עם הזמן. היא כביכול באה לראות אותי ובסוף הם התחתנו, נולד לי אח ועלינו לארץ".
3+יש לטובה, שורדת השואה מסר חשוב להעביר לעם ישראל, בזמן שעתו הקשה והקרע שנוצר: "איפה שלא נהיה תמיד נהיה בסכנה ולא יהיה מי שיגן עלינו, המקום היחידי שגם אם נהיה בסכנה ויש מי שיגן עלינו זו ארץ ישראל וזו המולדת שלנו, כאן יש את הצבא שלנו וזו הארץ שלנו לעולם – אסור לעזוב אותה ויש לשמור עליה תמיד". טובה נזכרת בפעם הראשונה בה אימה, שהיא גם דודתה פגשה חייל יהודי.
"כשהיינו במעברה אחי היה חולה בלילה ואף אחד לא עזר לה, היא ראתה חייל מרחוק, היא לא ידעה עברית ועשתה לו סימנים שהיא צמאה. החייל רץ והביא לה קופסת שימורים עם מיץ אשכוליות. היא חזרה לאוהל כמעט בוכה: 'אתם לא יודעים מה ראיתי, חייל ישראלי, חייל יהודי'. את מבינה? האנשים שבאו אז התרגשו לראות חיילים. בשנות ה-60-70 היו נותנים לחיילים כבוד, חיילים קודם כל, היו מפנים להם מקום באוטובוס אפילו, אז צריך לשמור על צה"ל ולשמור על המדינה שלנו".
