טורניר הכדורסל של גוש קטיף, טורניר יוליס שמתקיים גם 19 שנה אחרי הגירוש, מחזיר אותך אחורה בזמן. שלטי עידוד ליישובים שלא קיימים, ואווירה מדהימה שנוצרת בידי נוער שמעולם לא ראה את היישובים בחבל עזה. בטורניר שהתקיים היום (רביעי), ניצחה נצר חזני בבוגרים, ובני דקלים בנוער.
טורניר יוליס מתקיים כבר 31 שנה ברציפות, ולמרות פיזורם של המפונים ברחבי הארץ, והזמן שעבר מאז הגירוש הוא ממשיך להיות פופולארי כ-300 אוהדים מהיישובים השונים של גוש קטיף שהגיעו לגמרים (נוער ובוגרים) מילאו היום את האולם בנצר חזני.
משחקי הטורניר הפעם נפרשו לאורך היום, כשאנחנו הגענו לקראת שני הגמרים של הערב. הראשון היה גמר הנוער בו הראו הצעירים, שנולדו כאמור מחוץ לגוש, את החיבור העמוק שלהם ליישובים שכבר אינם, ובתקווה לחזור לשם בעתיד.
נצר חזני אלופת טורניר הכדורסל של גוש קטיף
גמר הנוער הוא הראשון שהתקיים ובו שיחקו עצמונה ובני דקלים, שניצחו באופן ברור. ברקע אי אפשר היה לשמוע כלום, לצלילי התופים ושאגות העידוד של תושבי היישובים. הגמר השני היה בין נצר חזני המארחת לגדיד, ונגמר בניצחון חד צדדי ומוחץ לנצר חזני.
שי רייכנר ראש המועצה האזורית נחל שורק בו נמצאת נצר חזני, חילק את הפרסים מאוחר יותר יחד עם שלמה יוליס מארגן הטורניר ואביו של איתי ז"ל. רייכניר בירך את קבוצתו על הזכייה ואיחל להם ששנה הבאה ינצחו עוד הפעם, רק בגוש קטיף עצמו.
2+יצחק שר הוא שחקן נצר חזני, שמשחק בטורניר יוליס כמעט מהטורניר הראשון, הוא סיפר לחדשות 14, על ההתפתחות של הטורניר, "בחודשים שלפני כל טורניר ברחבי הגוש, כולם היו בכל הכוח על הטורניר. אנשים ביטלו תוכניות, הזיזו מפגשים, רק בשביל הטורניר".
הוא סיפר כיצד אנשים הגיעו לטורניר על גבי טרקטורים, או בכל דרך אפשרית אחרת והגוש כולו היה במתח ספורטיבי לקראת הגמר, שהתקיים באופן מסורתי יום לאחר תשעה באב, כדי שלא יחגגו בימי בין המצרים.
הטורניר הוא קודם כל זיכרון לאיתי יוליס ז"ל
שר סיפר בשנה של ההתנתקות היו 1600 איש באולם של 900, אבל האולם היה מלא גם בשנה רגילה, "זה יצר אווירה מיוחדת שגיבשה בין כל יישובי הגוש ויצרה את האווירה שאתה רואה כאן עד השנה". הוא הוסיף כי בגוש היה חיבור מיוחד בין אנשים, שלא קיים בשום מקום אחר.
2+השחקן הוותיק שמבוגר רק בשנה מאיתי יוליס ז"ל שלזכרו הוקם הטורניר, סיפר שאיתי מאוד משמעותי בטורניר וכי למרות שהטורניר הפך להיות סמל הגוש, הוא קודם כל זיכרון לאיתי. שר הוסיף כי השנה הזאת מרגשת במיוחד בגלל המלחמה, והחזרה של חיילי צה"ל לשטחי הגוש, וכי הוא חולם לחזור לבקר במקום.
גם שלמה יוליס מארגן הטורניר ואביו של איתי ז"ל סיפר לנו על החוויות שלו מהטורניר, "הטורניר הוא קודם כל לזכר איתי, אבל הוא הפך להיות לזכר הגוש. כשרואים את אנשי גוש קטיף, ואת הנוער שמעולם לא היה בגוש אבל כ"כ מחובר מבינים איך עם ישראל חזר לארצו".
2+"אין טורניר לזכר אדם ששורד כ"כ הרבה שנים", אמר יוליס והוסיף, "החיבור המדהים שנוצר כאן עם הנוער, יחזיר אותנו בסופו של דבר לגוש קטיף".
מוניק היא יוצאת הגוש שכל משפחתה, שיחקה לאורך השנים בטורניר והיא עצמה מגיעה למרות שילדיה כבר לא שם. היא סיפרה לנו, כי הטורניר מדהים בכך שהוא מקבץ לתוכו, את כל הגוש למשפחה אחת עם סגנונות שונים של אנשים, "הטורניר הפך להיות סמל של הגוש, ומשחקים כאן קצת נכדים של מי ששיחק בטורניר הראשון".
