אחת ההתמודדיות המרכזיות הייתה שילוב תלמידים מפונים בבתי ספר חדשים וזמניים עד שיחזרו לביתם. כ-50 אלף תלמידים מכיתות א'- יב' פונו מבתיהם, מתוכם כ-30 אלף טרם חזרו לבתיהם וסיימו את שנת הלימודים במקום אליו פונו.
לפי הנתונים שהגיעו לידי עכשיו 14, 45% מתוכם עברו בין שני בתי ספר בשנה האחרונה בעקבות קשיי קליטה. אם להוסיף את בית הספר המקורי בו התחילו – זהו מעבר שלישי בשנת לימודים אחת.
2+במחוז הדרומי נותרו 19,661 תלמדים מפונים, מתוכם 11,669 עברו יחד עם כיתות האם שלהם ולעיתים אף עם המורה המקורית שלהם לבית הספר החדש – מתוך התלמידים האלה לא נרשמו מעברים בין בתי ספר, נתון זה מלמד על החשיבות של הקהילתיות גם בתקופות משבר.
יחד עם זאת, 35% מתלמידי הדרום, שהם למעלה מ-7000 תלמדים, עברו לבית ספר נוסף – שלישי במספר מתחילת השנה. 5% לא הצליחו להיקלט גם בבית הספר השני ועברו לבית ספר שלישי ואף רביעי.
2+במחוז הצפוני המספרים עגומים אף יותר, 60% מהתלמידים שסיימו את השנה במקום הפינוי עברו לפחות בין שלושה בתי ספר, כשרק 30% מהם עברו כקהילה מגובשת שהצליחה להחזיק את התלמידים בבתי הספר החדשים.
לפי המספרים, בדרום הנפגעים העיקריים הם תלמידים היסודי עם מעברים תכופים מאוד, כשבצפון דווקא תלמידי התיכון נפגעו ביתר שאת ולא הצליחו להיקלט בבתי הספר אליו פונו.
במשרד החינוך סופרים עד עתה 1200 תלמדים שנשרו מבתי הספר והתקשו למצוא להם מסגרות חלופיות. לקראת השנה הבאה, שגם היא תתאפיין במעברים, המשרד מנסה לנטר את הילדים המתקשים האלו ולהבין מה הצריכים שלהם, בין אישיים ובין קהילתיים.
