במה שנחשב ליממה המוצלחת ביותר של מדינת ישראל במלחמה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. ישראל אולי לא נוטלת אחריות על חיסולו של בכיר חמאס איסמעיל הנייה בטהראן, אך באיראן מייחסים את המבצע לשירותי הביטחון הישראליים, ובפועל – זה מה שקובע.
במקביל, חיסולו של בכיר חיזבאללה בלב הדאחיה בביירות מצביע על שינוי אסטרטגי ברור מצד ישראל, שמשרטטת גבולות מחדש. בין ביירות לטהראן, ההערכות מדברות על שינוי מאזן הכוחות לטובת ישראל, אך עולה השאלה: כיצד ניתן לשמור על היתרון הזה, ומה צפוי בהמשך?
באיראן כבר מאיימים בתגובה מאדמתם, בעוד חסן נסראללה שומר על עמימות לגבי האופן בו יגיב חיזבאללה. אחת האופציות הסבירות היא תגובה משולבת, בדומה לאירועי ליל השיגורים מאיראן, בשילוב עם ירי מכיוון תימן, עיראק ולבנון.
כעת נשאלת השאלה מה תהיה תוצאת התגובה, והאם היא תוביל למהלך שיחייב תגובה משמעותית של ישראל, או שמא ישראל תצליח שוב ליירט בהצלחה את האיומים, מה שיאפשר לה לסגור את האירוע.
1+מערכת הביטחון, צה"ל, שב"כ והמוסד נמצאים במתח רב, כשהאתגר המרכזי הוא להפיק מודיעין מדויק ובזמן אמת. כך ניתן יהיה להתכונן היטב ולמנוע מהאויב הישגים. ההצלחה בעבר מוכיחה שניתן לעשות זאת שוב.
1+ברקע, הקואליציה הבינלאומית, שכוללת את ארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות, מתבקשת כעת להעניק תמיכה רחבה יותר, הן בהגנה והן – אם יהיה צורך – בהתקפה.
המצב הנוכחי מציב את ישראל בצומת דרכים דרמטי, ובשונה מהעבר, הפעם גורלנו בידינו. אומנם נגררנו למצב הזה בעקבות הטבח במג'דל שאמס, אך כעת יש לישראל הזדמנות לתקן ולקבוע את כיוון המערכה – לקראת הכרעה.
