עשור למלחמת צוק איתן: לפני עשר שנים נכנסנו פנימה בניסיון להביא ביטחון לאזרחי ישראל, לאחר ששוב האויב הנאצי בעזה ניסה לרצוח יהודים חפים מפשע, רק משום שהם חיים בארצם.
טלפון מקפיץ אחד ב-6 בבוקר שלא אשכח לעולם – מגיע לבה"ד 1 שנה וחצי אחרי השחרור, לא מכיר אף אחד. ונכנס איתם לשדה הקרב.
גם אז כמו היום, אלפי לוחמי מילואים השאירו מאחוריהם בית, עבודה ומשפחה – וחרפו את נפשם מול אותו אויב ארור.

עשור לאחר צוק איתן: סגירת המעגל המרגשת של גבעתי ברפיח
אז עשינו רבע עבודה ויצאנו, כי רצינו שקט, כי האמנו שעם האויב המר אפשר לעשות עסקים. אבוי לנו אם נחזור על אותה טעות, ונלך לעסקאות מופקרות שרק יביאו עוד רצח וחורבן לעם ישראל בארצו.
אויב משמידים עד היסוד. עם רוצחי ילדים וזקנים, אונסי נשים וילדות לא עושים עסקאות. הפעם – עד הניצחון, עד לחיסול מוחלט של חמאס.
עד להשבת כלל 115 החטופים.
עד לביטחון איתן של כלל אזרחי ישראל.
