ועדת הכלכלה של הכנסת דנה הבוקר (ראשון) בתוכנית הדגל של השר ברקת, רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובהמשך לדיון שנערך בשבוע שעבר במסגרתו נחשף כי רק תקנים אירופאים בודדים יתקבלו בסופו של דבר בישראל, הפעם נודע כי ההצעה שביקשו השרים לאשר בוועדת השרים לענייני חקיקה לא דומה להצעת החוק שנידונה בפועל, במסגרתה אין אפשרות להתגבר על דינים אחרים שסותרים את הרפורמה כדי לאפשר את הייבוא בתקן האירופי באופן גורף.
בעקבות הסערה שהתעוררה בשבוע שעבר, שר הכלכלה ניר ברקת טרח להגיע הפעם בעצמו לדיון בוועדה, והבהיר כי הכוונה בהצעת החוק היא לאמץ "כמה שיותר מהר" את התקנות האירופיות, "אלא אם יש חריגים בודדים, ובמה שיש לגביו ספק לתת זמן היערכות ואפשרות לוועדת החריגים הממשלתית לקבל החלטה". אלא שבניגוד לאופן שבו בחר השר להציג את החוק, הדברים במקרה הטוב כלל לא פשוטים מבחינת חקיקה, ובמקרה הרע כלל לא דומים להצעה שנידונה בוועדה בפועל.
בדומה לברקת, גם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון, טען כי כוונת הממשלה הייתה שברירת המחדל תהיה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ואם יהיו חריגים הם יוכלו להגיש בקשה לוועדת החריגים הממשלתית שתבחן את המקרים השונים, אלא שנציגי הייעוץ המשפטי, הן של ועדת הכלכלה והן של משרד המשפטים, הבהירו לשניים כי ההצעה שעליה הם מדברים כלל לא דומה להצעה שהוגשה ונידונה בפועל בוועדה מזה מספר שבועות.
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, הבהיר לשניים כי בהצעת החוק המקורית לא דובר על התגברות על דינים אחרים שסותרים את הרפורמה: "אם רוצים לעשות את זה צריך לתקן חקיקה אחרת בצורה מסודרת". נציגת משרד המשפטים, רומי קאופמן, התייחסה לדברים ואמרה כי מה שסוכם לגבי החוק בהצעה הממשלתית לא דומה לתיקון החוק שמבקשים בוועדה לחוקק כעת וכי האפשרות שבחוק התקנים תהייה התגברות על חקיקה אחרת לא אפשרית מבחינה משפטית.
השניים למעשה חשפו כי הצעת החוק שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, לא דומה להצעת החוק שאותה מנסה לקדם ברקת מזה מספר חודשים ואין באפשרותה להסיר באופן גורף את החסמים בייבוא שמגיעים מדינים שונים שקיימים כיום במשרדי ממשלה אחרים. חבר הכנסת עודד פורר הצטרף אליהם וציין כי מה שמבקשים במשרד הכלכלה להעביר זה לא מה שכתוב בחוק שהממשלה בעצמה הגישה.
"ישראבלוף": האמת מאחורי רפורמת הדגל של ברקת נחשפה
השר ברקת, שהבין בשלב הזה ששוב נחשף חור גדול בתוכנית הדגל שלו, טען שוב כי הסיכום היה שברירת המחדל תהיה התקן האירופי, ואם משרד לא הגיש בקשה ספציפית להחרגה הוא למעשה הסכים לתיקון. היועץ המשפטי לוועדה תהה שוב: "אז למה הממשלה לא הביאה את זה בהצעת החוק?", והשר ברקת השיב מנגד כי זאת הייתה הכוונה והוא "לא יודע איך הגיעה הצעה דומה אבל שונה. הממשלה הגישה משהו אחר שהוא הפוך".
"זה החוק שאתה הבאת, לא קראת?", תקפה סמנכ"לית לובי 99, עו"ד רחל גור, את ההתנהלות של השר ברקת. "לא ברור איך הממשלה מתלוננת על חקיקה שהיא בעצמה הגישה". מיד לאחר הדיון הסבירה גור בחשבון הטוויטר שלה כי השר ברקת ופרופסור שמחון ניסו למעשה להאשים את יועמ״ש הוועדה בכך שהרפורמה התגלתה כחסרת תוכן: "הם לא קראו את החוק שהם בעצם הגישו לכנסת ומחפשים שעיר לעזאזל".
