כשלוש שנים לאחר תחילת הרפורמה לקיצור תורנויות המתמחים, דוח חדש שהוגש היום (חמישי) למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, חושף תמונה מורכבת של יישום המהלך בבתי החולים בפריפריה. לצד שיפור משמעותי באיכות חיי המתמחים והפחתת העייפות והשחיקה, הדוח מצביע על קשיים בהכשרה הרפואית, עומס גובר על הרופאים הבכירים וחששות לפגיעה ברצף הטיפול בחולים. צוות הבדיקה, בראשות פרופ' שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ממליץ לבצע התאמות במתווה הקיים לפני הרחבתו לבתי חולים נוספים.
הפער בין המתמחים לבכירים: 81% מדווחים על פגיעה בהכשרה
במסגרת עבודת הצוות נערכו במאי 2026 שני סקרי עמדות. הראשון כלל 184 מתמחים משבעה מרכזים רפואיים, והשני כ-100 רופאים בכירים ומנהלי מחלקות משישה מרכזים רפואיים, שבהם מיושמת הרפורמה. על פי תוצאות הסקר כ-140 מהמתמחים מרוצים מהקיצור במתכונתו הנוכחית, 40 נוספים מרוצים אך סבורים שנדרשות התאמות, ורק חמישה הביעו רצון לחזור למתכונת העבודה הקודמת. מנגד, 81% מהרופאים הבכירים וממנהלי המחלקות סבורים כי הכשרת המתמחים נפגעה בעקבות השינוי, 78% מדווחים על פגיעה ברצף הטיפול במטופלים ו-63% סבורים שהשירות הניתן במחלקות נפגע.
הפער בולט גם בהערכת יכולת הטיפול: 90% מהמתמחים דיווחו שהם מגיעים רעננים יותר לתורנות, ו-88% מהמשתתפים דיווחי כי הם מסוגלים לטפל טוב יותר בחולים בעקבות הקיצור. אחד הרופאים הבכירים שהשתתפו במהלך טען כי: "אנחנו מגדלים מומחים ברמה נמוכה". מנגד, אחד המתמחים הגדיר את השינוי: "הקיצור הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו". עם זאת, חשוב להדגיש כי הנתונים מבוססים על דיווחי המשיבים לסקר, ולא על בדיקה ישירה של איכות הטיפול או הכשירות המקצועית של הרופאים.
החשש: פחות רופאים במשמרת ופגיעה ברצף הטיפול
אחד הקשיים המרכזיים העולים מהדוח נוגע למחסור ברופאים בשעות הבוקר במחלקות שבהן חל קיצור התורנויות. במסגרת המתווה קוצר יום העבודה הרצוף בחמש שעות, כך שהמתמחים מתחילים את עבודתם בשעה מאוחרת יותר. כתוצאה מכך, נוצר עומס על הרופאים הבכירים ועל מתמחים אחרים במחלקה. הדוח מצביע גם על קושי בהמשכיות הטיפול. מתמחה שמקבל מטופל במהלך התורנות לא תמיד נוכח בביקור הרופאים הבכירים למחרת, ואינו נחשף לתוצאות ההחלטות שקיבל.
הקושי הבולט הוא במחלקות פנימיות וילדים, שבהן משך האשפוז הממוצע עומד על כשלושה עד ארבעה ימים. עם זאת, הדוח אינו מציג נתונים המוכיחים עלייה בטעויות רפואיות או בתמותה בעקבות קיצור התורנויות. לפיכך, מדובר בחששות ובקשיים מקצועיים המתוארים בעדויות ובסקרים, ולא בהוכחה לפגיעה בתוצאות הרפואיות של המטופלים.
187 תקנים הוקצו, אך לא קיימת תמונה מלאה על השימוש בהם
אחד הפערים המשמעותיים שעולים מהדוח נוגע לתוספת כוח האדם שנועדה לאפשר את יישום הרפורמה. משרד הבריאות הקצה 187 תקנים תוספתיים לבתי החולים המשתתפים במתווה, במטרה לפצות על שעות העבודה שהופחתו מהמתמחים. לפי מחברי הדוח, מרבית התקנים אוישו ככל הידוע להם. עם זאת, המידע שהתקבל מהמחלקות בנוגע לאיושם בפועל לא היה אחיד, ולא היה בידי הצוות מידע על היקף המשימות שביצעו המתמחים שנוספו, בתוך המחלקות ומחוצה להן.
מדובר בפער משמעותי ביכולת להעריך עד כמה תוספת כוח האדם אכן סייעה להתמודד עם המחסור בשעות הבוקר. קושי נוסף נוגע להיקף הפגיעה בהכשרה הרפואית. בדוח מצוין כי חלק מהגורמים שהופיעו בפני הצוות טענו לצמצום משמעותי בחשיפה הקלינית של המתמחים, אך מחבריו הבהירו ביחס לטענות אלו: "לא הצלחנו לכמת את האמירה הזו". כלומר, אף שהצוות מתאר עדויות נרחבות על פגיעה בהזדמנויות ההכשרה, לא הוצגה מדידה מלאה המאפשרת לקבוע את היקפה ואת השלכותיה.
גם המתמחים משלמים מחיר: דיווחים על ירידה בשכר
לצד השיפור באיכות החיים, מתמחים שהשתתפו במחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, שהוצג לצוות הבדיקה, דיווחו על ירידה של כ-1,000 עד 1,500 שקלים בחודש בהכנסתם בעקבות קיצור שעות העבודה. המתווה מאפשר השלמת הכנסה באמצעות תורנויות קצרות נוספות, המכונות "תורנויות רבע", אך לא כל המתמחים בוחרים באפשרות זו. בסקר שערך צוות הבדיקה נמצא כי 58% מהמתמחים מבצעים תורנויות רבע. מבין אלו שאינם מבצעים אותן, כמחצית ציינו שיקולים משפחתיים כסיבה להימנעות.
ההמלצה: לא להרחיב בינתיים את הרפורמה
למרות התמיכה הרחבה של המתמחים בקיצור, צוות הבדיקה ממליץ שלא להרחיב בשלב זה את הרפורמה לבתי חולים נוספים או למקצועות נוספים בפריפריה. במקום זאת, מוצע לאפשר גמישות בשעות תחילת התורנות, לבחון החרגה של מקצועות מסוימים בתנאים מוגדרים ולהוסיף תקן של רופא מומחה לכל מחלקה המשתתפת במתווה. הצוות ממליץ גם לתגבר את כוח האדם המסייע במחלקות, לרבות לוקחי דמים ועובדים מינהליים, כדי להפחית את העומס על המתמחים ולאפשר להם להקדיש זמן רב יותר להכשרה. עם זאת, תוספות כוח האדם המסייע מותנות בזמינות תקציבית. המלצה נוספת היא להקים מחדש מינהלת ייעודית במשרד הבריאות שתפקח על היישום, תאסוף נתונים ותאפשר התאמות בהתאם לצורכי המחלקות.
השאלה שנותרה פתוחה: כיצד ייבדקו השלכות הרפורמה?
הדוח מציג את האתגר שעומד כעת בפני מערכת הבריאות: כיצד לשמר את השיפור בתנאי העבודה של המתמחים, מבלי לפגוע באיכות הכשרתם ובתפקוד המחלקות. אלא שלצד ההמלצות לשינוי, נותרו שאלות שטרם קיבלו מענה מלא: מהו היקף הפגיעה בפועל בהכשרה הרפואית, כיצד נוצלו התקנים הנוספים ומהם המדדים שישמשו לבחינת השפעת המתווה על איכות הטיפול. עד לקבלת נתונים ברורים יותר, והשלמת ההתאמות הנדרשות, צוות הבדיקה ממליץ להשאיר את הרפורמה במתכונתה המוגבלת, ולא להרחיבה לכלל בתי החולים בישראל.
