מה שחסר לנו מול חיזבאללה זו רק החלטה, אומץ ונכונות לשלם מחיר. זה מה שהיה חסר לחברה הישראלית עד ה-7 באוקטובר: ארבע אימהות, הבריחה מרצועת הביטחון והפקרת צד"ל, התנתקות, רעיונות הזויים להתכנסות, צבא קטן, מכשול "בלתי חדיר" ועוד כהנה רעיונות כיד הדמיון והפנטזיה. לימדו אותנו להאמין שאנו מסוגלים להקיף את עצמנו בבועה בלתי חדירה. אנחנו כאן והם שם.
כל אלה התנפצו על קרקע המציאות הקשה והמדממת ב-7 לאוקטובר. כעת הבעיה היא בדרג המדיני והצבאי שעוד לא השתחרר מקונספציות ישנות. לא בעם. העם והחיילים מוכנים לשלם כל מחיר כדי לשנות את המצב ולהפסיק להימרח. אבל הפיקוד וההנהגה חסרים את הכוח והיכולת לקחת החלטות קשות.
2+יש כמובן סיבות. אמריקאים, האג, חימושים, כלכלה. אותן סיבות שתמיד היו, והיום משכנעים פחות ופחות אנשים כי רובנו כבר מבינים שאין קיצורי דרך ואין בררה. אף אחד לא יגן עלינו במקומנו ושלום ושקט לא יגיעו אלא מתוך ניצחון ועוצמה.
מה שהממשלה עושה כעת בלבנון זה מה שהיא עשתה לפני ה-7 באוקטובר בעוטף עזה, רק על סטרואידים. ולאן הם רוצים להגיע עם זה? אז ויתרנו על קרית שמונה וישובי קו העימות ואז גם על הגולן וצפת ובקרוב על חיפה והכינרת ומה אז? הירי יתרחב ויגדל ככל שנמשיך להימנע ממלחמה עד לנקודה הבלתי נמנעת שלא תהיה לנו בררה. מדוע לחכות להרוגים ונזקים אדירים במקום לקיים את החובה של הממשלה מול אזרחיה? זה כזה פשוט.
2+אז כמו שהממשלה נכנסה לרפיח, למרות ה-Don't של ביידן ומניעת חימושים (שבינתיים הגיעו בשקט בשקט כי גם ביידן הבין שאין לו בררה), והעולם הבין שאין מה לעשות – אנו מוכנים לעמוד מול כל לחץ ולא ניתן לעצור אותנו, העולם יבין את זה גם בלבנון.
זו תהיה מלחמה קשה אבל חיזבאללה יפסיד בהכרח. ניצחון לא משיגים בירי טילים אלא בכיבוש השטח והשמדת האויב ואין לחיזבאללה שום יכולת לעצור אלפי טנקים ומטוסים שישטפו את לבנון, רק להסב אבדות. אבדות לא משיגות ניצחון. וגם, זו כבר לא שאלה של בחירה. זה גורל בלתי נמנע.
2+לבנון עשויה להביא גם את אירן להצטרף לחגיגה, אבל היא תגרור בהכרח גם את ארה"ב, עם או בלי רצון. אנחנו לא לבד כמו שזה נדמה לפעמים לחלקנו, כי יש כוחות גדולים יותר הקשורים לגושים, למזרח ולמערב ולאינטרסים של מדינות.
גם אין בעיה של מספיק כוחות כמו שלפעמים מספרים לנו. בעזה לא נותר מחמאס הרבה וניתן לסיים את העבודה עם כוחות קטנים מבעבר. כאלה שלא ישפיעו על מערכה בצפון. אני מזכיר שבעבר ידענו להתמודד עם מספר צבאות סדירים, ארגוני טרור, אמברגו נפט ונשק והיינו חלשים צבאית וכלכלית מהיום אך חזקים ברוח, באחדות ובצידקת הדרך.
כמו ברפיח ושאלת עזה, כל המתנה תגביר את הנזקים והאבדות ולא תמנע את הבלתי נמנע אז די לטמון את הראש בחול.
