לצד המלחמה הממושכת ברצועה, הפרישה של המחנה הממלכתי מהממשלה ושלל נושאים נוספים שעל סדר היום, סוגיה נוספת ולא פחות בוערת היא סוגיית גיוס החרדים לצבא, שמאיימת על עתיד הקואליציה ועלולה להתפוצץ בסופו של דבר.
בחודש שעבר החליט רה"מ נתניהו לקדם את חוק הגיוס של השר לשעבר בני גנץ, כאשר המטרה הסמויה שלו היא להראות רצינות מצידו ומצד ממשלתו בבג"ץ, שדן בימים אלו בסוגיית הגיוס. הממשלה התחייבה בפני בג"ץ כי תשלים את חקיקת החוק לגיוס חרדים כבר עד סוף הכנס הנוכחי בכנסת.
לפי הצעת החוק, יעדי הגיוס יעודכנו ויוצב יעד לעלייה שנתית במספר המתגייסים הכולל, כאשר במקרה של אי עמידה ביעדים יינקטו סנקציות כלכליות. לפי המתווה, יעד גיוס בני ישיבות השנה יעמוד על 1,973 ויעלה מדי שנה עד ל-6,715 מגויסים בשנת 2036.
כאמור, הממשלה תנסה לקדם את הצעת החוק הזו והבהירה בדיון שנערך לפני כשבוע בבג"ץ כי "הממשלה מכירה בחשיבות של גיוס לצבא. הממשלה רואה חשיבות ראשונה במעלה בהגדלת יעדי הגיוס של בני הישיבות ושילובם בצבא. לצד זאת, המדינה רואה חשיבות בלימוד התורה".

האופוזיציה מתכוונת להצביע נגד החוק שתקדם הקואליציה, כאשר גם גנץ שהחוק שייך לו – יצביע נגדו לאחר שהאשים את נתניהו בביצוע תרגיל פוליטי. ישנם חברי כנסת בודדים בקואליציה שעלולים גם הם להצביע נגד קידום החוק, אך החלק המעניין יותר הוא ההחלטה של המפלגות הערביות, גם רע"מ וגם חד"ש-תע"ל להצביע נגד חוק הגיוס של הממשלה, וכך למעשה לתמוך בגיוס חרדים (החלטה שתתקבל בבג"ץ אם הממשלה לא תצליח לקדם את החוק באופן עצמאי בכנסת).
בינתיים, יו"ר חד"ש-תע"ל איימן עודה התייחס לתרחיש המשונה וללעג ברשת על התכנון של המפלגות הערביות לתמוך בעקיפין בגיוס לצבא וצייץ: "למרות שנראה שיש בפיד מי שנהנה מהמשחק, בואו נשים סוף לשמועות. לא מחר ולא בשום יום אחר ניתן יד להמשך שלטון נתניהו".
