השרים גנץ ואיזנקוט שלחו מכתב זהה ובו הודיעו על התפטרותם מהממשלה אך השאירו סיכוי לשינוי: "במידה ותוקם ממשלת אחדות רחבה שתפעל למען מדינת ישראל, על כל הנגזר מכך, נתגייס גם אנחנו להיות חלק ממנה", הם האשימו שהתפטרותם מגיעה בגלל "שיקולים זרים ופוליטיים" של נתניהו והימנעות מקבלת החלטות חיוניות.
במכתב כתבו השרים כי הכניסה שלהם לממשלה מיד אחרי השבעה באוקטובר הייתה מובנת מאליה: "הצטרפותנו לא עמדה בסימן שאלה, בעת הקשה ההיא, היה לנו ברור שזוהי חובתנו כמי שבחרו לשרת את המדינה. עשינו זאת למען העם, למען החיילים הלוחמים, למען החטופים, משפחות הנופלים, ועם ישראל כולו".
השרים הוסיפו כי נוכחותם בממשלה סייעה רבות למדינה: "כניסתנו לממשלה תרמה להישגים רבים, הראשונה בהם, אחדות העם, והעברת מסר ברור לקהילה הבינלאומית וגם לאויבנו".
לאחר מכן הסבירו השרים למה החליטו לפרוש מהממשלה ובשעה כל כך מורכבת: "לאחרונה אנו עדים לכך שההחלטות המתקבלות על ידי הממשלה ועל ידך, אינן מונעות בהכרח מהשיקול הלאומי וטובת המדינה. שיקולים זרים ופוליטיים חדרו לחדרי הדיונים ומשפיעים על קבלת ההחלטות", כתבו השרים והדגישו את הימנעות הקבינט מקבלת החלטות חיוניות.
גנץ ואיזנקוט הבהירו שימשיכו לתמוך בכל "פעולה נכונה" של הממשלה: "ככל שיובא מתווה אחראי להשבת החטופים, נהיה נכונים לתת כל תמיכה הנדרשת במטרה לאפשר את העברתו ולמשך תקופת מימושו".
לסיום הוסיפו השרים הפורשים שורת טקסט בכתב ידם. השר אייזנקוט כתב: "בתקווה לשינוי, לישראל חזקה וצודקת. מורשת ועתיד הראויים לעם שלנו", ואילו בני גנץ כתב: "הייתה לי הזכות לשרת את מדינת ישראל בשעתה הקשה!".
