לא מחכים למתקפה: תפיסת הביטחון החדשה של נתניהו נחשפת

תפיסת הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו נחשפת: רה"מ נתניהו הציג (הערב) עשרה עקרונות מרכזיים שנועדו לעצב את מדיניות הביטחון של ישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת התקומה. במרכז התפיסה עומד שינוי משמעותי: מעבר מהכלה והגנה למניעה ולהתקפה, לצד מוכנות למכת מנע בהפתעה, חיזוק העצמאות הביטחונית והגדלה משמעותית של תקציב הביטחון.

בפתח המסמך שהציג רה"מ נכתב כי מתקפת 7 באוקטובר חייבה את ישראל להשיב מלחמה שערה, וכי הלחימה הרצופה, מעזה ועד תימן ומלבנון ועד איראן, הביאה להרחקת סכנת השמדה גרעינית קרובה ולהסרת טבעת החנק של הציר האיראני. עוד נטען כי הישגי המלחמה יצרו אפשרויות חדשות לכינון בריתות באזור ומחוצה לו.

על פי המסמך, מלחמת התקומה חייבה ריענון של עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי, ובהם מתן עדיפות למניעה ולהתקפה על פני הכלה והגנה, ביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית, בניית עצמאות מרבית בחימושים והעצמת המאבק בגלי האנטישמיות העולמית.

מוכנות למכת מנע בהפתעה: השינוי המרכזי בתפיסה

אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר במסמך עוסק ביוזמה, תחבולה וגישה ביקורתית. נתניהו מבקש להטמיע עקרונות אלה בצה"ל ובכל זרועות הביטחון, תוך הדגשת הצורך במוכנות למכת מנע בהפתעה.

6+

מדובר בדגש משמעותי ביחס לתפיסה הביטחונית שהתבססה במשך שנים על הרתעה, התרעה והכרעה. התפיסה המוצגת במסמך אינה מסתפקת בהיערכות למתקפת אויב ובתגובה אליה, אלא מדגישה את הצורך לשמר יכולת ליזום פעולה צבאית מקדימה.

לצד זאת, המסמך מדגיש את חשיבות ההתרעה המודיעינית, וקובע כי על ישראל להשיג ולהחזיק תמונת מודיעין רצופה ואפקטיבית על יכולותיו וכוונותיו של האויב, באופן שימנע הפתעה.

ההתייחסות ליכולות האויב, ולא רק לכוונותיו, בולטת במיוחד על רקע מתקפת 7 באוקטובר. היא משקפת דרישה למעקב מתמיד אחר יכולות צבאיות מסוכנות, גם כאשר אין התרעה קונקרטית על כוונה להשתמש בהן.

מניעת נשק גרעיני – גם באמצעות פעולה התקפית יזומה

העיקרון הראשון בתפיסת הביטחון החדשה הוא מניעת נשק גרעיני, ובמסמך נכתב במפורש כי הדבר כולל פעולה התקפית יזומה. הקביעה הזאת ממחישה את הדגש על מניעת היווצרותם של איומים אסטרטגיים, ולא רק על הרתעת האויב מפני הפעלתם. לצד זאת, המסמך אינו מפרט את התנאים שבהם תתקבל החלטה על פעולה צבאית כזאת.

6+

גם עקרון ההרתעה מקבל ביטוי תקיף. במסמך נקבע כי ישראל נדרשת לבסס איום אמין באמצעות יכולת שיגור אש מדויקת ומאסיבית, לצד יכולות סיכול ושיבוש של מערכות צבאיות ואזרחיות. המשמעות היא שנתניהו מבקש לבסס את ההרתעה הישראלית על יכולת לפגוע באופן משמעותי בתפקודו של האויב, ולא להסתפק בהצגת כוח צבאי.

אחד הפרטים המסקרנים ביותר במסמך נמצא בטבלת האיומים המרכזיים. לצד הציר השיעי, האחים המוסלמים, טרור ואיומי ביטחון פנים, דה-לגיטימציה ובידוד מבעלי ברית, מופיע גם הביטוי החריג "המלכודת המצרית". באותה רשימה מופיעים גם הגבול הצפוני, המזרחי והמערבי של ישראל, לצד הציר השיעי והאחים המוסלמים.

אזורי חיץ, הגנת העורף ומוכנות תמידית למלחמה

לצד הדגש ההתקפי, נתניהו מציב שורה של דרישות בתחום ההגנה. המסמך קובע כי על ישראל להיערך לבלימת פלישה בגבולות, לקיים אזורי חיץ על פי הצורך ולספק הגנה לעורף מפני מתקפות מבית ומחוץ. דגש מיוחד ניתן להתמודדות עם מתקפות פתע ועם איום הרחפנים, שהפכו לאתגרים משמעותיים בשדה הקרב המודרני.

6+

אחד העקרונות המפורשים במסמך הוא מוכנות תמידית למלחמה. כלומר, מערכת הביטחון נדרשת לשמר כשירות מבצעית גבוהה גם בתקופות שבהן לא מתקיים עימות רחב.

פחות תלות בארה"ב ובעולם: עצמאות ביטחונית

נדבך מרכזי נוסף בתפיסה החדשה הוא צמצום התלות בגורמי חוץ. נתניהו מבקש להעצים את יכולתה של ישראל לפתח ולייצר בעצמה אמצעי לחימה, תוך השקעה במחקר, בפיתוח ובתעשיות מקומיות. במסמך מופיעה דרישה לפיתוח יכולות מעצמתיות בטכנולוגיות קריטיות, ובהן בינה מלאכותית, קוונטום וחלל.

6+

הדגש על עצמאות ביטחונית עשוי להשפיע גם על היחסים עם ארצות הברית, ספקית הנשק והשותפה האסטרטגית המרכזית של ישראל. עם זאת, המסמך אינו קורא לניתוק התלות האמריקנית באופן מוחלט, אלא לצמצום התלות בגורמי חוץ באופן כללי. במקביל, נתניהו קובע כי יש להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון. המסמך אינו מפרט מה יהיה היקף התוספת או כיצד תמומן.

לא רק בשדה הקרב: המאבק על התודעה

תפיסת הביטחון כוללת גם התייחסות למאבק על התודעה הבינלאומית. נתניהו מבקש לפתח יכולות, לרבות באמצעות בינה מלאכותית, למאבק תודעתי נגד איראן ומדינות אויב אחרות.

לצד זאת, המסמך מדגיש את הצורך במאבק באנטי-ציונות ובאנטישמיות בזירה הבינלאומית, וכן בטיפוח מעמדה של ישראל כשותפה בעלת ערך אסטרטגי למדינות אחרות, כדי לקדם בריתות אזוריות ובינלאומיות.

הגדרת הניצחון החדשה: לשבור את כוח האויב ואת אמונתו

אחד העקרונות הבולטים ביותר במסמך עוסק בהגדרת הניצחון. לפי התפיסה המוצגת, מטרתה של ישראל אינה מסתכמת בהדיפת מתקפה או בפגיעה זמנית ביכולות האויב, אלא בשבירת כוחו ואמונתו ביכולתו להוות איום ממשי. המשמעות היא חתירה לתוצאה אסטרטגית שתפגע לא רק בכוח הצבאי של האויב, אלא גם בנכונותו ובאמונתו ביכולתו להמשיך ולאיים על ישראל.

6+

המסמך מסתיים בעקרון "רוח העם", המדגיש את חשיבות הלכידות הלאומית, ההסכמה על עקרונות יסוד, הנכונות להילחם על ביטחון המדינה והחתירה לניצחון. לצד אלה מוזכרים זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הממשל הדמוקרטי, ההתיישבות, מורשת ישראל והקשר עם יהדות התפוצות.

בסיכומו של דבר, המסמך מציג תפיסת ביטחון המבקשת להפוך את היוזמה הצבאית, מניעת האיומים והעצמאות הביטחונית לעקרונות מובילים. במקום להמתין להתממשות האיום ולהגיב אליו, ישראל נדרשת לפעול כדי למנוע את התפתחותו, לשמר מוכנות למלחמה ולהבטיח שהאויב לא יוכל לשוב ולאיים עליה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בהצגת התפיסה: "מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 חייבה את ישראל להשיב מלחמה שערה. בלחימה רצופה – מעזה עד תימן, מלבנון עד איראן – ישראל הרחיקה מעליה סכנת השמדה גרעינית קרובה והסירה את טבעת החנק של הציר האיראני. הממשלה והקבינט המדיני ביטחוני קיבלו החלטות מושכלות, צה"ל וזרועות הביטחון תקפו בעוצמה והעורף האזרחי עמד איתן.

6+

"מלחמת התקומה חייבה ריענון של עקרונות בסיסיים בתפיסה המסורתית של הביטחון הלאומי וביניהם: מתן עדיפות למניעה והתקפה על פני הכלה והגנה, כולל נקיטת מכת מנע לסיכול איומים מתהווים; העצמת הגנת העורף מול איומים חדשים; ביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית; בניית עצמאות מירבית בחימושים; הבטחת היתרון בטכנולוגיות המתקדמות ביותר; העצמת המאבק בגלי האנטישמיות העולמית. במקביל נוצרו אפשרויות לכינון בריתות חדשות באזורנו ומחוצה לו".